האימפריה הבריטית – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
ינון גלעדי (שיחה | תרומות) מקווה שזה מוסכם |
Matanyabot (שיחה | תרומות) מ בוט החלפות: גינאה, \1-\2 |
||
שורה 95:
מינורקה הוחזרה לספרד ב[[הסכם אמיין]] ב-[[1802]], לאחר שעברה פעמיים מיד ליד. ספרד נתנה לבריטניה גם את הזכויות ל[[אסיאנטו]] הרווחי (אישור למכור עבדים ב[[אמריקה הלטינית|אמריקה הספרדית]]).
[[מלחמת שבע השנים]] שהחלה ב-[[1756]], הייתה המלחמה הראשונה שהתנהלה ברחבי הגלובוס - ב[[אירופה]], בהודו, ב[[צפון אמריקה]], ב[[קריבים]], ב[[פיליפינים]] ועל חופי אפריקה. לחתימת [[חוזה פריז (1763)|חוזה פריז]] ב-[[1763]] הייתה השפעה גדולה על עתידה של האימפריה הבריטית. עתידה של צרפת ככוח קולוניאלי בצפון אמריקה למעשה נגמר עם ההכרה בדרישות הבעלות של בריטניה על [[ארץ רופרט]] ומסירתה של [[צרפת החדשה]] (והשארת מאות דוברי-צרפתית בשליטה בריטית), ומסירת [[לואיזיאנה הצרפתית|לואיזיאנה]] לספרד. ספרד מסרה את [[פלורידה]] לבריטניה. בהודו, [[המלחמה הקרניתית]] השאירה את צרפת בשטחיה, אך עם מגבלה צבאית והתחייבות לתמוך בקולוניות הבריטיות, ובעצם עזיבת עתידה של הודו לבריטניה. הניצחון הבריטי על צרפת במלחמת שבע השנים הותיר למעשה את בריטניה ככוח הדומיננטי בעולם.
==עלייתה של "האימפריה הבריטית השנייה" (1783 - 1815)==
שורה 174:
חששותיה של בריטניה למלחמה עם גרמניה התממשו ב-[[1914]], עם פרוץ [[מלחמת העולם הראשונה]]. הייתה זו [[מלחמה כוללת|המלחמה הכוללת]] הראשונה עימה התמודדה האימפריה והממשלה נקטה בשורת צעדים כדי להתמודד עם המצב החדש ובכלל זה החלת [[החוק להגנת הממלכה 1914|החוק להגנת הממלכה]]. הכרזת המלחמה של בריטניה על גרמניה ובעלות בריתה חייבה גם את מושבותיה והדומיניונים שלה, שסיפקו סיוע צבאי, כלכלי וחומרי יקר ערך לבריטניה. מעל ל-2.5 מיליון אנשים שירתו בצבאות הדומיניונים, כמו גם אלפים רבים של מתנדבים מ[[מושבות הכתר הבריטי]]. רוב מושבותיה של גרמניה באפריקה נפלשו ונכבשו במהרה, ובאוקיינוס השקט, כבשו אוסטרליה וניו זילנד את [[סמואה]] ואת [[גינאה החדשה הגרמנית]]. לתרומתם של הכוחות האוסטרליים והניו זילנדיים ב[[קרב גליפולי|מערכה בגליפולי]] נגד [[האימפריה העות'מאנית]] ב-[[1915]], הייתה השפעה גדולה על המודעות הלאומית בבית, וסימנה את [[קו פרשת המים]] בהפיכתן ממושבות ל[[אומה|אומות]] עצמאיות. שתי המדינות ממשיכות לציין את התרומה למערכה ב[[יום אנזא"ק]]. ה[[קנדה|קנדים]] ראו את [[קרב רכס וימי]] באור דומה. תרומתם של הדומיניונים למאמץ המלחמתי הוכר בבריטניה ב-[[1917]], כשהזמין ראש ממשלת בריטניה, [[דייוויד לויד ג'ורג']] את ראשי ממשלות הדומיניונים ל[[קבינט המלחמה האימפריאלי]], כדי לתאם את המשטר האימפריאלי.
תחת תנאיו של [[חוזה ורסאי]], שנחתם ב-[[1919]], הגיעה בריטניה לשיא גודלה, כשנוספו כ-4.6 מיליון קילומטרים רבועיים וכ-13 מיליון נפשות לאימפריה שלה. המושבות של גרמניה ושל האימפריה העות'מאנית חולקו בין [[בעלות הברית]] כ[[מנדט חבר הלאומים]]. בריטניה קיבלה את השליטה על [[ארץ ישראל]], [[עבר הירדן]], [[עיראק]], חלקים מ[[קמרון]] ומ[[טוגו]] ואת [[טנגניקה]]. הדומיניונים גם קיבלו מנדטים משלהם: דרום אפריקה קיבלה את השליטה על [[דרום-מערב אפריקה הגרמנית]] (כיום [[נמיביה]]), אוסטרליה קיבלה את
===התקופה שבין המלחמות===
| |||