כיש – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Matanyabot (שיחה | תרומות)
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: {{ס:\1|
שורה 4:
 
== היסטוריה ==
תחילת ההתיישבות בכיש נעשתה בתקופת [[ג'מדט נאסר]] (3200–2900 לפנה"ס). היא הייתה אחת הערים החשובות בתקופת הממלכה הקדומה בשומר. יש מידע מועט לגבי קורותיה של העיר לפני תקופת [[סרגון מאכד]] אשר מקורו היה מעיר זו. על פי [[רשימת המלכים השומרית]], כתב יד אשר תעד את ה[[מלך|מלכים]] השומרים ושושלות זרות לאחר [[המבול]], כאשר המלוכה ירדה משמים, ה[[שושלת]] הראשונה התחילה ב{{[[המאה ה-29 לפנה"ס|מאה ה-29 לפנה"ס}}]] לערך בעיר כיש. הרשימה מכילה שמות של 40 מלכים שמלכו בכיש לאורך תקופה של 4 שושלות. הממצאים ה[[ארכאולוגיה|ארכאולוגיים]] מאשרים את קיומם של המלכים רק מהמלך ה-22 בשושלת הראשונה של כיש, [[אנמברגשי]]. רשימת המלכים כוללת שמות מלכים אשר זוהו כשמות [[שמיים (עמים)|שמיים]] ואשר מעידים על כך שהאוכלוסייה הקדומה של כיש כללה גם אוכלוסייה ממוצא שמי. על פי רשימת המלכים השומרית, לאחר שכיש הובסה במלחמה במאות [[המאה ה-27 לפנה"ס|ה-27]]–[[המאה ה-26 לפנה"ס|26]] לפנה"ס, עברה שושלת המלוכה ל[[ארך]]. אולם למרות הירידה בכוחה הצבאי והכלכלי של כיש, היא המשיכה להיות עיר חשובה מבחינה פוליטית כמו העיר [[ניפור]] בדרום. מלכים רצו לשלוט בכיש כדי לתת [[לגיטימציה]] לשלטונם, והם נשאו את התואר "מלך כיש" גם אם מקורם היה מ[[אכד]], מ[[אור (עיר)|אור]] או מ[[בבל]]. ההתיישבות בכיש נמשכה גם בתקופה הבבלית הקדומה, ה[[אשור]]ית החדשה. בתקופה האכדית ה[[אל]] הפטרון של העיר היה [[זבבה]] (או זמאמה), לצד אשתו [[עשתר|אִינַנַ]].
 
== ארכאולוגיה ==
[[קובץ:Small jug Kish Louvre AO10603.jpg|ממוזער|שמאל|200px|קנקן חרס קטן מהאלף השלישי לפנה"ס מכיש, מוצג במוזיאון ה[[לובר]]]]
[[קובץ:Murex Rimush Louvre AO21404.jpg|ממוזער|שמאל-200px||[[חילזון]] שעליו מצוין שמו של מלך כיש רימוש. מקור הקונכייה ב{{ה[[המפרץ הפרסי|מפרץ הפרסי}}]] או ב{{ה[[הים האדום|ים האדום}}]]. מוצג במוזיאון ה[[לובר]]]]
האתר הארכאולוגי של כיש משתרע על שטח [[אליפסה|אליפטי]] שאורכו כ-9 ק"מ ורוחבו כ-3.5 ק"מ, המקיף 40 [[תל|תילים]] קטנים. הגדולים שבהם הם אוחימיר ואינגרה. תל אוחימיר הוא האתר של העיר כיש; משמעות השם הוא "ה[[אדום]]", על שם ה[[לבנה (בנייה)|לבנים]] האדומות של ה[[זיגוראת]] שנמצא בתל. בתל אינגרה נמצא המקדש לאלה איננ.
 
ב{{[[המאה ה-19|מאה ה-19}}]], בעקבות חפירות לא חוקיות באתר, החלו להופיע לוחות [[חרס]] בשוק. לוחות אלה איפשרו את זיהוי האתר על ידי חוקר [[צרפת]]י כעיר כיש. בשנים [[1912]] ו-[[1914]] ביצע צוות של ארכאולוגים צרפתיים חפירות ארכאולוגיות מסודרות באתר. הממצאים כללו 1,400 לוחות חרס מהתקופה הבבלית הקדומה. לוחות אלה נמצאים היום במוזאון ה[[לובר]] ב[[פריז]] וב{{ה[[המוזיאון לארכאולוגיה של איסטנבול|מוזיאון לארכאולוגיה של איסטנבול}}]]. בשנים [[1923]] עד [[1933]] חפרה באתר משלחת משותפת של [[מוזיאון פילד להיסטוריה של הטבע|מוזיאון פילד]] מ[[שיקגו]] ו[[אוניברסיטת אוקספורד]] בראשות [[סטיבן לנגדון]]. בשנים [[1988]], [[2000]] ו-[[2001]] חפרה באתר משלחת [[יפן|יפנית]].
 
== קישורים חיצוניים ==