תוכנית בילטמור – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 1:
[[קובץ:Abba Hillel Silver.jpg|ממוזער|שמאל|100px|אבא הלל סילבר]]
[[קובץ:Biltmore street, Petah Tikva.JPG|250px|ממוזער|שמאל|שלט רחוב בילטמור בפתח תקווה]]
'''תוכנית בילטמור''' היא תוכנית שהתקבלה בוועידה של מנהיגיםהארגונים [[ציונות|ציונייםהציוניים]], אשר נקראה על שם [[בית מלון|מלון]] בילטמור ב[[ניו יורק]], שבו התכנסה ב[[מאי]] [[1942]]. הוועידה, שאורגנה על ידי נשיא [[ארגון ציוני אמריקה]], [[אבא הלל סילבר]], בשיתוף עם נשיא [[ההסתדרות הציונית]] העולמית, [[חיים ויצמן]], ויו"ר הנהלת [[הסוכנות היהודית]], [[דוד בן-גוריון]], כונסה בהיעדר אפשרות לקיים את [[הקונגרס הציוני]] בתקופת [[מלחמת העולם השנייה]], אולם נעשה מאמץ משמעותי לדמות אותה ככל האפשר לקונגרס, והשתתפו בה כ-600 צירים מ-18 מדינות.
 
ועידת בילטמור סימנה את פתיחת המאבק שהוביל בן-גוריון להקמת המדינה היהודית לאלתר, על רקע אכזבה בתנועה הציונית [[הספר הלבן (1939)|מהספר הלבן]] של [[1939]], שהשלים את הנסיגה ההדרגתית של [[בריטניה]] ממחויבותה לעקרון [[בית לאומי לעם היהודי|הבית הלאומי]] לעם היהודי בארץ ישראל. נוכח תלותה של בריטניה בסיוע האמריקני בזמן המלחמה, חשב בן-גוריון ב-[[1941]] כי כל החלטה שתתקבל בעניין [[ארץ ישראל]] לאחר המלחמה תיעשה תוך מעורבות מכרעת של [[ארצות הברית]], ולכן החל לחזק את קשריו עם המנהיגות הציונית שם, על מנת שזו תגביר את השפעתה על הממשל האמריקני כדי שיתמוך בתוכנית הציונית.