חיל האוויר ה-12 של ארצות הברית – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 33:
ב-17 במאי 1946 הוקם חיל האוויר מחדש כחלק מהפיקוד הטקטי האווירי. החיל צויד במטוסי סילון מדגם [[לוקהיד F-80 שוטינג סטאר]] והתמקם ב[[קליפורניה]]. בדצמבר 1948 הועבר החיל לבסיס חיל האוויר ברוקס ב[[טקסס]] תחת הפיקוד הקונטיננטלי של חיל האוויר והיה אחראי לכשירות כוחות המילואים של חיל האוויר בטקסס, [[ארקנסו]], [[לואיזיאנה]], [[אוקלהומה]] ו[[ניו מקסיקו]]. ביוני 1950 פורק החיל.
בינואר 1951 הופעל חיל האוויר ה-12 מחדש, הפעם במסגרת פיקוד כוחות האוויר של אירופה ו[[נאט"ו]] ב[[ויסבאדן]] שב[[גרמניה המערבית]]. באפריל 1953 עבר החיל ל[[רמשטיין (בסיס)|בסיס רמשטיין]] בגרמניה. בינואר 1958 חזר החיל לארצות הברית ותחת אחריות הפיקוד הטקטי, והתמקם בבסיס חיל האוויר ג'יימס קונלי בטקסס. בתקופת המשבר במצרי [[טאיוואן]] ב-1958 נשלחו כוחות חיל האוויר לפריסה מהירה באזור. בתקופת [[מלחמת וייטנאם]] סיפק חיל האוויר ה-12 יחד עם [[חיל האוויר התשיעי של ארצות הברית|חיל האוויר התשיעי]] את מרב הכוח האווירי הטקטי למבצעים בדרום-מזרח אסיה. ב-1968 עבר החיל לבסיס ברגסטרום בטקסס. ב-1983 השתתף חיל האוויר ב"[[מבצע זעם דחוף]]" (הפלישה ל[[גרנדה]]).
בינואר 1987 קיבל החיל גם את המשימה להוות את הכוח האווירי של [[פיקוד דרום של ארצות הברית]]. במסגרת זו נטל חלק ב[[הפלישה האמריקאית לפנמה|פלישה האמריקאית לפנמה]]. ב-1992 עבר החיל לאחריות [[פיקוד הקרב של חיל האוויר של ארצות הברית|פיקוד הקרב]] ובאותה שנה עבר לבסיס חיל האוויר דיוויס-מונת'
==ארגון ויחידות==
| |||