הוכחה באפס ידיעה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 78:
לכן ויקטור יכול לקבל את טענתה.
במקרה ההפוך, אם <math>y</math> אינו ריבועי מודולו <math>N</math>, אזי לא משנה איך היא בחרה את <math>s</math>, רק אחד משני הערכים יהיה נכון. כלומר או <math>s</math> או <math>ys</math> יהיו מספר ריבועי מודלו <math>N</math> אבל לא שניהם. כלומר לפגי יש סיכויים של 50% לשקר אם היא לא באמת יודעת מהם הגורמים הראשוניים של <math>N</math>. מכאן נובע שהיא תכשל באתגר בודד של ויקטור במחצית הפעמים במקרה הממוצע
נותר להבין איך התגובות שקיבל מפגי אינן תורמות מאומה לידיעתו של ויקטור בנוגע לטענתה (כלומר אפס ידיעה). בניסוח אחר השאלה היא האם ויקטור יכול לעשות בהן שימוש כלשהו כדי להוכיח באותה הדרך למישהו אחר נניח ולרי, בסיכויי הצלחה גבוהים יותר מאשר אילו לא קיבל את תגובותיה של פגי, ש-<math>y</math> הוא מספר ריבועי מודולו <math>N</math>. כמו שיבואר בהמשך ויקטור מסוגל עקרונית לייצר רשימה של ערכים שייראו על פניהם כמו תגובות אותנטיות של פגי ולמרות זאת אין בזה כל ערך בניסיון להוכיח לוולרי את אותה הטענה לכן, התגובות של פגי אינן תורמות מאומה לידיעתו של ויקטור משום שאם כן הרי שהוא היה יכול לבצע חיקוי מושלם שלהן בעצמו ללא עזרתה. ההוכחה התאורטית של אפס הידיעה קשורה ל[[תורת ההסתברות]] ובעיקרה הטענה היא ששתי [[התפלגות|ההתפלגויות]] זהות.
|