ג'ון מקיואן – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ קטגוריה |
מ קישורים פנימיים |
||
שורה 43:
גורם משמעותו נוסף בסלידתו של מקיואן כלפי מקמהון, הייתה העובדה שעליה נרמז לאחר משבר המנהיגות על ידי העיתונאי אלן רייד. על פי רייד, מקיואן היה מודע לכך שמקמהון נהג באופן שיטתי להדליף מידע לעיתונאים וללוביסטים. מידע זה אומת לאחר שנים רבות בעקבות חשיפתם של מסמכי ממשלה מאותה תקופה.
התנגדותו של מקיואן אילצה את מקמהון למשוך את מועמדותו לתפקיד מנהיג המפלגה ופתחה את הדרך למערכה מוצלחת לקידומו של שר החינוך והמדע, הסנאטור [[ג'ון גורטון]], כמועמד לתפקיד ראש הממשלה בתמיכתם של קבוצת חברים בהנהגתו של שר ההגנה, [[מלקולם פרייזר]]. ב-[[10 בינואר]] [[1968]] החליף גורטון את מקיואן כראש הממשלה. הייתה זו הפעם השנייה שבה מפלגת הכפר הטילה וטו על זהותו של מנהיג המפלגה הבכירה בקואליציה. ב-[[1923]] דרש [[ארל פייג']] שהמפלגה הלאומית, קודמתה של המפלגה הליברלית, תדיח את [[בילי יוז]] מתפקידו כמנהיג כתנאי לכניסתה של מפלגת הכפר למשא ומתן קואליציני. גורטון יצר באופן רשמי עבור מקיואן את התפקיד של [[סגן ראש
ב-[[1971]] פרש מקיואן מהחיים הפוליטיים. יורשו, דאג אנתוני, טען שהתנגדותה של מפלגת הכפר למקמהון כבר לא בתוקף, ובסופו של דבר התאפשר לליברלים להחליף את גורטון במקמהון תוך חודשיים. עם פרישתו, סיכם מקיואן 36 שנים וחמישה חודשים של שירות ציבורי, כולל 34 שנים שבהם היה שר בממשלה או איש הספסלים הקדמיים של האופוזיציה. הוא היה חבר הפרלמנט האחרון שכיהן בתקופת [[השפל הגדול]] ואחרון חברי הפרלמנט שכיהן כשר בממשלתו של [[ג'וזף ליונס]].
| |||