אסדרה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 103:
בישראל נשמעת תדיר הטענה מצדם של בעלי עסקים ותעשיינים שבישראל יש משטר של עודף רגולציה בתחומים רבים. בדירוגי השוואה פומביים ישראל מדורגת נמוך מאוד ביחס לכדאיות ביצוע עסקים, וביחס לסרבול ביורוקרטי (הנוצר מעודף הרגולציה) - ובשנים האחרונות דירוג ישראל נופל בדירוגים אלו. מקובל להעריך שבין 2007 ל-2013 השתרשה עודף רגולציה בישראל בתחומים הקשורים לשוק ההון. ישראל אף מדורגת במקומות לא מחמיאים בדירוג קלות עשיית העסקים של הבנק הבינלאומי, וב[[מדד השחיתות הבינלאומי]].
 
למרות השימוש במונח "עודף" רגולציה, חלק ניכר מהשיח סביב הרגולציה עוסק באיכותה ולא בהכרח בכמות או בהיקף שלה. {{הערה|שם=מדריך הערכת השפעות רגולציה|משרד ראש הממשלה, [http://regulation.gov.il/uploads/reports/7/RIAGUIDE_opt.pdf המדריך הממשלתי להערכת השפעות רגלציה], 2015}} לכן מדינות רבות, וישראל ביניהן, שמות דגש על שיפור איכות הרגולציה החדשה באמצעות שיטות לחיזוק תהליכי קבלת ההחלטות, התבססות על כלי ניהול סיכונים וניתוח ההשפעה המערכתית הצפויה של שינויים ברגולציה.
 
=== התוכנית הממשלתית לשיפור הרגולציה ===