דיני משפחה – הבדלי גרסאות

* סיום קשר הנישואין ותוצאותיו - [[גירושים]], [[מדור]], [[משמורת]], [[הסדרי ראיה]], [[מזונות#מזונות ילדים|מזונות]] חלוקת הרכוש המשותף.

* [[הורות]], יצירתה ותוצאותיה, לרבות [[אפוטרופסות]], הכרה ב[[אבהות]], [[אימוץ]], [[פונדקאות]].

 

הדין המהותי הנוהג בענייני המשפחה הוא לעתים הדין ה[[דת]]י, ולעתים הדין האזרחי, תלוי בשיטת המשפט הנוהגת במדינה, ובנסיבות העניין. ב[[מדינת ישראל]] קובע החוק כי נישואין וגירושין ייעשו באופן בלעדי על-פי הדין הדתי (דוגמת [[המשפט העברי]] או ה[[שריעה]]), בהתאם לעדה הדתית אליה משתייכים בני הזוג. שיטה זו אשר קיימת גם במדינות ערב ובאופן מוגבל יותר בארצות הבלקאן, מקורה בתקנות ה[[מילט]] מהאימפריה העותמאנית אשר קבעו בין היתר כי דיני המשפחה נקבעים לפי הקהילה הדתית (אומה/עדה) אליה הוא משתייך. לקביעה זו יוצאי דופן. לדוגמה, חלוקת הרכוש בעת גירושין נעשית על-פי החוק באופן שווה, בניגוד, למשל, למשפט העברי. עוד קובע החוק, כי הן בתי הדין הדתיים והן בתי המשפט למשפחה מורשים לדון בדיני משפחה, על-פי הדין הדתי. אמנם, על-פי החוק, הסמכות לדון בתיק מסוים נתונה לערכאה בה החל הדיון בתיק. עקב כך, פעמים רבות מתקיים [[מרוץ סמכויות]] בין בני הזוג, בו כל אחד מבני הזוג ממהר לפתוח תיק בערכאה הנוחה לו, כדי שכל הדיון יימשך בה.