ויקיפדיה

סרטן הכליה – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
שורה 30:
עד שנת [[2006]], הטיפול העיקרי בסרטן הכליה לאחר שהתפשט היה [[אימונותרפיה]] באמצעות Interferon alpha (בקיצור: IFN-α) או באמצעות Interleukin-2 (בקיצור: IL-2), [[חלבון|חלבונים]] המסוגלים לשפעל את [[מערכת החיסון]] ולגרום לה לתקוף את התאים הסרטניים. אולם טיפולים אלו היו כרוכים בתופעות לוואי קשות וסיכויי ההצלחה שלהם היו נמוכים למדי (רק אחוזים בודדים מהטיפולים הביאו להחלמה מהסרטן). תוחלת החיים הממוצעת של סרטן כליה גרורתי היתה חודשים ספורים.
 
בשנת 2006 אושרה לשימוש [[תרופה ביולוגית]] בשם סוטנט (Sutent, שהיא השם המסחרי של המרכיב הפעיל Sunitinib) הגורמת ל[[אפופטוזה]] של התאים הסרטניים דרך מניעת [[אנגיוגנזה]] על ידי עיכוב הפעולה של טירוזין [[קינאז]] . עיכוב התפתחות של כלי דם המזינים את הגידול פוגם באספקת החמצן והמזון לגידול וגורם למוות של תאים בו. עם השנים פותחו ואושרו לשימוש תרופות נוספות הפועלות באופן דומה, ביניהן [[סוראפניב]] (המשווקת בשם נקסבר, Nexavar), אינלייטה (Inlyta, שם מסחרי של Axitinib), ווטריינט (Votrient, שם מסחרי של Pazopaniv), אברולימוס (Everolimus, משווק בשם אפיניטור - Afinitor), קבוזנטיניב (Cabozantinib, משווק בין השאר בשם קומטריק - Cometriq) ולנבימה (Lenvima, שם מסחרי של Lenvatinib). התרופות ניתנות כ[[גלולה]] ותופעות הלוואי שלהן נחשבות נסבלות. תרופות ביולוגיות מצליחות בדרך כלל לעצור את התקדמות המחלה ואף להקטין את הגידולים הסרטניים למשך מספר חודשים עד מספר שנים, אך בסופו של דבר התאים הסרטניים מפתחים עמידות לתרופה דרך [[אבולוציה]]. בשל כך נהוג להתייחס לתרופות מהסוג הזה כתרופות מאריכות חיים ולא כתרופות המרפאות את המחלה. באמצעות טיפול הכולל רצף של תרופות שונות ניתן להאריך חיים יותר ממשך הטיפול בתרופה בודדת, אולם מידת ההצלחה הצפויה של תרופות רבות קטנה לאחר כשל של תרופה אחרת מאשר מידת ההצלחה הממוצעת שלהן כטיפול ביולוגי ראשון.
 
באמצעות [[הנדסה גנטית]] פותחו טיפולי [[אימונותרפיה]] חדשים המאפשרים לתאי דם לבנים מסוג [[לימפוציט T]] של מערכת החיסון לגרום ל[[מוות תאי מתוכנת]] של התאים הסרטניים. תרופות מהסוג הזה ניתנות ב[[עירוי]] אחת לכמה שבועות, יש להן תופעות לוואי שנחשבות נסבלות, ובמקרים מסוימים עשויות להביא להחלמה מלאה מהמחלה אך לרוב גם הן פועלות כתרופות מאריכות חיים. בין התרופות מהסוג הזה ניתן למנות את אובדיבואופדיבו (Opdivo, שם מסחרי של Nivolumab), יירבוי (Yervoy, שם מסחרי של Ipilimumab) וכן קיים טיפול בו שתיהן ניתנות בו-זמנית.▼
תרופות ביולוגיות מצליחות בדרך כלל לעצור את התקדמות המחלה ואף להקטין את הגידולים הסרטניים למשך מספר חודשים עד מספר שנים, אך בסופו של דבר התאים הסרטניים מפתחים עמידות לתרופה דרך [[אבולוציה]]. בשל כך נהוג להתייחס לתרופות מהסוג הזה כתרופות מאריכות חיים ולא כתרופות המרפאות את המחלה. באמצעות טיפול הכולל רצף של תרופות שונות ניתן להאריך חיים יותר ממשך הטיפול בתרופה בודדת, אולם מידת ההצלחה הצפויה של תרופות רבות קטנה לאחר כשל של תרופה אחרת מאשר מידת ההצלחה הממוצעת שלהן כטיפול ביולוגי ראשון.
 
▲באמצעות [[הנדסה גנטית]] פותחו טיפולי [[אימונותרפיה]] חדשים המאפשרים לתאי דם לבנים מסוג [[לימפוציט T]] של מערכת החיסון לגרום ל[[מוות תאי מתוכנת]] של התאים הסרטניים. תרופות מהסוג הזה ניתנות ב[[עירוי]] אחת לכמה שבועות, יש להן תופעות לוואי שנחשבות נסבלות, ובמקרים מסוימים עשויות להביא להחלמה מלאה מהמחלה אך לרוב גם הן פועלות כתרופות מאריכות חיים. בין התרופות מהסוג הזה ניתן למנות את אובדיבו (Opdivo, שם מסחרי של Nivolumab), יירבוי (Yervoy, שם מסחרי של Ipilimumab) וכן קיים טיפול בו שתיהן ניתנות בו-זמנית.
 
לכל התרופות הללו עלויות כספיות גבוהות היכולות להגיע לעשרות אלפי שקלים לחודש, ובמדינות רבות זהו שיקול משמעותי בקביעת הטיפול. ב[[ישראל]], חלק מהתרופות כלולות ב[[סל הבריאות]] ואחרות זמינות רק לבעלי ביטוח בריאות פרטי או בתשלום.
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/wiki/סרטן_הכליה"