המושל הכללי של קנדה – הבדלי גרסאות

מרבית הסמכויות הפוליטיות נתונות בידי [[ראש ממשלת קנדה]] ו[[ממשלת קנדה]] - גופים הנבחרים על ידי [[הפרלמנט הקנדי]] אשר אף הוא נבחר בבחירות [[דמוקרטיה|דמוקרטיות]]. ראש ממשלת קנדה מייעץ למושל הכללי בעת שזה מבצע את סמכויותיו, אולם המושל הכללי אינו מחויב לקבל עצות אלה (אף שעל פי המסורת החוקתית, נהוג שהעצות מתקבלות). המושל הכללי מהווה למעשה בלם בפני ראש הממשלה המנצל סמכויותיו בשרירותיות (כפי שעשה [[ג'וליאן בינג]] אשר סירב בשנת [[1926]] לפזר את הפרלמנט לבקשת ראש הממשלה [[ויליאם ליון מקנזי קינג]], וכך חששו של ראש ממשלת קנדה [[ז'אן קרטיין]] לבקש מ[[אדריאן קלרקסון]] לפזר את הפרלמנט בשנת [[2002]] מסיבה דומה{{הערה|1=[http://www.cbc.ca/news/viewpoint/vp_zolf/20020628.html לארי זולף, "לחשק את ראש הממשלה", 28 ביוני 2002]}}).[[קובץ:Rideau Hall04.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[אחוזת רידו]], מגורי המושל הכללי]]על פי [[חוק החוקה 1867]], בסמכות המושל הכללי, בשמה של המלכה, למנות את [[המשנה למושל קנדה|המשנים למושל]], חברי [[מועצת המלכה של קנדה]], חברי [[סנאטהסנאט קנדההקנדי]], יושב ראש הסנאט הקנדי, שופטי [[בית המשפט העליון של קנדה]] ובתי המשפט המחוזיים (למעט בתי המשפט ב[[נובה סקוטיה]] ו[[ניו ברנזוויק]]). בפועל, המועמדים לתפקידים אלה נבחרים על ידי ראש הממשלה, המייעץ למושל הכללי, וזה, לרוב בוחר באלה שהציע ראש הממשלה.