ויקיפדיה:רשימת מועמדים למחיקה/:אסא קיסר – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 24:
{{ש}}הערה: טענו כאן טענה שקרית (ולגלגנית), כאילו כתוב בערך שהספר נמכר בעשרות אלפי עותקים. מה שכתוב הוא שהספר הודפס בעשרות אלפי עותקים ומחולק בחינם. כמו כן המשתמש שינה בתוך הערך במקום "ספר" ל"חוברת" בלי שראה בכלל את הספר, כי הספר הוא בהוצאה מהודרת בכריכה קשה. [[משתמש:שחר אבקשך|שחר אבקשך]] - [[שיחת משתמש:שחר אבקשך|שיחה]] 09:04, 19 באפריל 2017 (IDT)
:א. ככל שקבוצה קטנה יותר כך קל יותר לקבל בה notability ולפי זה ככל שאדם יותר אזוטרי כך הוא יותר אמור לקבל ערך. הקהילה דחתה את הטענה זו כמה פעמים. ב. לכתוב שספר נדפס בעשרות אלפי עותקים בלי לכתוב שהם מחולקים חינם זוהי הטעיה, משום שכך יוצרים רושם שיש ביקוש לספר. ג. באופן דומה, לכנות את זה "ספר" בגלל הכריכה הקשה זו הטעיה, כמו שספר של ממש לא הופך לחוברת בגלל שיש לו כריכה רכה. 50 עמודים הם לא באמת ספר. [[משתמש:נרו יאיר|נרו יאיר]] • [[שיחת משתמש:נרו יאיר|שיחה]] • כ"ג בניסן ה'תשע"ז • 15:35, 19 באפריל 2017 (IDT)
סבורני שהבעיה עם הדיון הנוכחי אינה בעמדת המצדדים להשאיר את הערך או מתנגדיהם, אלא בכך שלא הוצע כל קריטריון שאמור להכריע בשאלה אם הערך ראוי או שיש להורידו. נטייה אישית של אדם כזה או אחר אינה שייכת לדיון. במידה ואין קריטריונים, ואין הדיון אלא מאבק אישי ובלתי ענייני, נמצא כי הידע המופץ בוויקיפדיה העברית אינו חופשי אלא כפוף לגחמות ומאוויים של קבוצות אינטרסים. והרי זה קצת מצער, ואפילו מביש, אם האנשים שקיבלו על עצמם את העבודה הקדושה של הפצת ידע, ובחינתו בטרם שהוא מופץ, אינם פועלים על פי קריטריונים ענייניים שחפים מנגיעה אישית. מה שחשוב זה הקביעות האובייקטיביות לגבי כלל הערכים בוויקיפדיה. ראוי היה לכתוב כאן מגילה ארוכה כאורך הגלות כדי להצביע על הבעיות שנמצאות בטענות של השוללים את הערך, אולם ההקשר לא מאפשר זאת. ובכל זאת, פטור בלא כלום אי אפשר, אז להלן כמה השגות:
א. המונח "פורץ דרך" משמעו שאדם עוסק בתחום שלא צעדו בו לפניו, אם בעצם הבאת הנושא לתודעת הציבור אם בחידוש, אינטלקטואלי או מעשי, לגביו. פעולתו של אסא קיסר מקיימת את שני הקריטריונים. אמנם גדולים בישראל דנו בעבר על אספקט כזה או אחר הנוגע ליחס של תורת ישראל כלפי בעלי חיים, אך טרם עמד אדם שהקדיש את חייו לטיפול בסוגיה הזו *והתפרסם עקב כך*. לו היה מדובר בקול קורא במדבר אז מן הסתם לא ראוי היה לכתוב עליו ערך, גם אם הוא היה עושה כמה נפשות לאמונתו, אבל כשהקול הזה נשמע בכל אמצעי התקשורת תדיר, כשיש לאדם חסידים, אנשים המפיצים את משנתו והולכים בדרכו הדבר שונה.
אם היה לוויקפדיה תנאי מוגדר שקובע שרק לאחר הבאת הוכחה שפלוני השפיע על יותר מכך וכך אנשים, הדרישה הייתה מובנת. דא עקא, אין תנאי כזה. לגבי השפעה כלשהי, שעוברת כמה מאות של בני אדם, אין כל ספק שהרצאותיו ופעולותיו של אסא קיסר השפיעו על הציבור בארץ ועל לא מעט אנשים ברחבי העולם. ביחד עם שותפיו, אסא קיסר עומד בראש תנועה שמונה כמה אלפים בישראל וגם אמצעי תקשורת בעולם מפרסמים כתבות עליו ועל פועלו. יתר על כן, הדיונים שמתקיימים סביב רעיונותיו ופעולותיו מפרנסים עשרות גפים ואתרים. כמות המתנגדים לדרכו היא עצמה הופכת אותו לראוי לערך בוויקיפדיה.
בנוסף לאמור, ניתן להביא דוגמות נגדיות למקומות זניחים, אישים פחות משפיעים או לתנועות קטנות הרבה יותר שזכו לערך בוויקיפדיה. מדוע קיימים הערכים "הינדרשטוק" או "יוסי רוזנשטיין"? מדוע כת "לב טהור", שמונה רק ארבעים משפחות והיו לה סך הכל מספר מצומצם של סיקורים, תקשורתיים זכתה לערך בויקיפדיה?
ב. האם כמות המצביעים, בעד או נגד, היא שקובעת? הערכים בוויקיפדיה אינם נכתבים לעיניהם של כותבי ויקיפדיה ועורכיה אלא הם נועדו לקריאה של ציבור דוברי העברית בעולם. הרי כשיש נימוקים עניינים לפסילת ערך, שנובעים מעקרונות קבועים מראש, אין צורך בהצבעה, מפני שהדברים חורגים מקביעות אפריוריות; ואם יש צורך בהצבעה, משמע שאין נימוקים ענייניים, או שהנימוקים אינם מה שקובע בסוגיה אלא יחסי הכוחות בין אלו ששוללים את הערך, מטעמים אישיים, לבין אלו התומכים בהשארתו. ודוק: אם נמציא למצביעים כאן חתימות ופרטים אישיים של עשרת אלפים אזרחים במדינת ישראל שסבורים שיש להשאיר את הערך, האם הוא ישאר? או שמא הוא יימחק רק כי כך קבעו אותם מצביעים בודדים שנגדו? לשון אחר, לא די בהחלטה להצביע. יש צורך להסביר מדוע ערך מסוים עומד להצבעה שעה שערכים אחרים אינם נדרשים לכך.
ג. מעבר לאמור, הפוליטיקה שעומדת מאחורי "הפצת הידע" מגונה. מהותה של אנציקלופדיה היא הפצת מידע, על תחום מסוים או בכל תחומי הידע. הערכים בוויקיפדיה אמורים להנגיש לציבור מידע על עובדות קיימות, כגון העובדה שבישראל ישנה תנועה טבעונית שאחד ממוביליה, ובפועל אחד מהמוכרים שבה, הוא אסא קיסר. היחס שיש לנו כלפי העובדה אינדיפרנטי ומקומו לא ימצא בערך אינציקלופדי. בין אם העובדה הזו מוצאת חן בעינינו ובין אם היא מדירה שינה מעינינו, אם היא עובדה שיש לציבור מסוים אינטרס לדעת על אודותיה, היא ראויה לערך בוויקיפדיה. [לדוגמה, נניח שלדעתי פוליטיקאי מסוים נורא למדינת ישראל. האם לגיטימי לפעול לצמצום ההיכרות של הציבור הישראלי עם אותו פוליטיקאי, בהנחה שיש בידי כוח לאסוף "מצביעים" במטרה למחוק ערכים בוויקיפדיה שדנים עליו?]
ד. הטענה שספר צריך להתפרסם דרך הוצאה לאור מוכרת כדי שיזכה לערך בוויקיפדיה היא תעודת עניות לזה שמביע אותה. ערך על ספר, או על מחבר/ עורך של ספר, מדווח על תופעה שהייתה לה השפעה על מספר אנשים והפרטים הטכניים אינם רלוונטיים. אשמח שמישהו יאמר לי מה היה שמה של ההוצאה לאור של התנ"ך שהיה בידי רבי עקיבא, או איזו הוצאה לאור פרסמה את הברית החדשה שקרא קונסטנטינוס, ומה היה שמה של ההוצאה לאור שפרסמה את ספר הרפואה הפנימית של הקיסר הצהוב. גם הטענה שכמות העמודים בספר היא שקובעת מגוחכת. את 81 השירים של "דאו דה ג'ינג" ניתן לדחוס לעשרה עמודים או פחות. "התיקון הכללי" נפרש על פני חמישה עמודים. "איגרת הרמב"ן", אותה משננים אלפי יהודים בכל בוקר, היא סך הכל חצי עמוד. האם בגלל שמדובר בעמודים בודדים נהפוך את הערך "דאו דה ג'ינג" לתת-פרק ב"טאואיזם", את "התיקון הכללי" נכניס לערך "ברסלב" או "רבי נחמן" ואת "איגרת הרמב"ן" נכלול בערך "הרמב"ן"? או אולי נמחק את הערכים כליל, מפני שמדובר בחיבורים קצרים מדי לקריטריונים של ויקיפדיה? [[משתמש:Bar oryan|Bar oryan]]
== הצבעה ==
| |||