משתמש:טוקיוני/טיוטה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 8:
==רקע היסטורי==
 
על פי המסורת המוסלמית בשנת [[610]] לספירה (על פי האמונה האיסלמית), במערה ליד מכה התגלה לפני [[מוחמד]] מלאך וציווה עליו 'קרא!'. מהתגלות זאת נולדה דת חדשה, [[האסלאם]], והציווי 'קרא!' הפך למצווה הראשונה של ה[[קוראן]]. תחת מוחמד התאגדו שבטים רבים אשר השתלטו על כל [[החג'אז]] ובשנים שלאחר מותו בשנת [[637]] התפשטו מעבר לחג'אז, השתלטו על כל שטחי ה[[האימפריה הסאסאנית]] וחלקים גדולים של [[האמפריה הביזאנטית]] ושלטו למעשה על רב המזרח התיכון, פרס ושטחים נרחבים בצפון אפריקה. בתקופת שלטון [[בית אומיה]] עיר הבירה של האימפריה המוסלמית נקבעה ב[[דמשק]], ובשיאה האימפריה שלטה גם על כל צפון אפריקה ועל ספרד, והגיע עד לפאתי סין במזרח. בתקופה זאת האימפריה המוסלמית, כאימפרה רציפה ומאוחדת הגיעה לשיא גודלה (ולאחר מכן היא תחל להתפצל לממלכות ואימפריות נפרדות). בתקופה זאת החלו בבנייה של מונומנטים איסלאמיים מרשימים הכוללים את [[כיפת הסלע]] בירושלים, ו[[המסגד האומיי]] ב[[דמשק]] (אשר שימשה כבירת החליפות), והחל, בצורה מצומצמת, מפעל האיסוף והתרגום של כתבים לערבית.
 
אתבשנת ראשיתו[[750]] שלפרצה תור[[המהפכה הזהבהעבאסית]] נהוגוהחלה לתארךתקופת עם עליית השלטון שלשלטון [[בית עבאס|השושלת העבאסית]],. ועםהעבאסים ייסודהעבירו העיראת מרכז השלטון של האימפריה מ[[בגדאדדמשק]] עלל[[עיראק]], ידיובשנת [[762]] ה[[ח'ליפה|ח'ליף]] [[אל-מנצור]]ייסד בשנתאת העיר [[762בגדאד]], אשר שימשה בתור בירתכבירת האימפריה. בגדאד צמחה במהרה והפכה לאחת הערים הגדולות בעולם, עם אוכלוסיה של מעל למיליון נפש. את שיאו של תור הזהב נהוג לייחס לתקופת שלטונם של הח'ליף [[אלהארון א-מאמוןרשיד]], (786-833ובנו לספירה)הח'ליף [[אל-מאמון]]. בנה בבגדאד את [[בית החוכמה]] שהיה ספריה ומכון תירגום ומחקר. חוקרים ומדענים רבים שלמדו ועבדו בבית החוכמה היו מרקע [[פרסי]] או [[נוצרי]] מזרחי.{{הערה|1=Hyman and Walsh ''Philosophy in the Middle Ages'' Indianapolis, 1973, p. 204' Meri, Josef W. and Jere L. Bacharach, Editors, ''Medieval Islamic Civilization'' Vol.1, A - K, Index, 2006, p. 304.}} דרך ה[[נוצרים]] ה[[נסטוריאנים]] עברו ה[[מדע]], ה[[פילוסופיה]] וה[[רפואה]] ה[[יוון העתיקה|יווניים]] ל[[ערבים]].{{הערה|1=Ferguson, Kitty [http://books.google.com/books?id=trM7NJz011oC&pg=PT100&dq=preserve+ancient+knowledge+syria&hl=en&sa=X&ei=9DwJUsuGNsbyrAGIyYC4Bw&ved=0CDwQ6AEwAw#v=onepage&q=preserve%20ancient%20knowledge%20syria&f=false Pythagoras: His Lives and the Legacy of a Rational Universe] Walker Publishing Company, New York, 2008, (page number not available – occurs toward end of Chapter 13, “The Wrap-up of Antiquity”). “It was in the Near and Middle East and North Africa that the old traditions of teaching and learning continued, and where Christian scholars were carefully preserving ancient texts and knowledge of the ancient Greek language.”}} מלומדים מוסלמים תרו את האימפריה בחיפוש אחר כתביהם של מלומדים פרסיים הודים ויוונים, אותם הם תירגמו לערבית והפכו לזמינים לנחלת הכלל. המלומדים לא הסתפקו בתרגום אלא המשיכו את המחקר. מרכזים מתחרים לבגדאד מבחינה מחקרית שכנו ב[[קהיר]], ב[[מרוקו]] ב[[קורדובה (ספרד)|קורדובה]], וכן במרכז אסיה בערים [[בוכרה]], ובין מרכזי המחקר המרכזיים ניתן לציין גם את קהיר ומרוקו. מלומדים מוסלמים הגיעו להישגים יוצאי דופן ברפואה (ובין הרופאים המפורסמים של התקופה ניתן לציין גם את ה[[רמב"ם]]), כגון המצאת סוגים רבים של ניתוחים. בתקופה זו נעשו התפתחויות חשובות בתחומים כגון ה[[אלכימיה]], שממנה התפתחה הכימיה המודרנית, וב[[אלגברה]]- [[אבו ג'עפר מוחמד אל-ח'ואריזמי]] אף זכה לכינוי "מייסד האלגברה", אף שהתבסס גם על יסודות מוקדמים לא מוסלמיים. בפיזיקה המדענים האיסלמיים המציאו את ה[[אופטיקה]], עשו מחקרים רבים באסטרונומיה, בדינמיקה - וכמו כן נתנו דגש רב ליצירת שיטה מדעית מבוססת ניסוי.