קתרין מקינון – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
KeidarOri (שיחה | תרומות)
שורה 26:
ב-[[1977]], במהלך לימודי בפקולטה למשפטים של [[אוניברסיטת ייל]], כתבה מקינון [[נייר עמדה]] על הנושא של הטרדה מינית לפרופסור תומאס אמרסון. שנתיים לאחר מכן, פרסמה מקינון את''' Sexual Harassment of Working Women''' (הטרדה מינית של נשים עובדות), שם היא טוענת שהטרדה מינית היא סוג של אפליה מינית, תחת התיקון השביעי לחוקה של [[חוק זכויות האזרח (1964)|חוק זכויות האזרח מ-1964]].
 
בספרה טוענת מקינון כי הטרדה מינית היא אפליה מינית מכיוון שהמעשה מעצים את חוסר השוויון החברתי של נשים לעומת גברים (ראו לדוגמה עמ' 166-118; 174). היא מבחינה בין שני סוגים של הטרדה מינית (ראו עמ' 32-42-32): האחד הוא "דבר תמורת דבר", והכוונה היא להטרדה מינית שבה נעשים כנועים תמורת אפשרות תעסוקה (עמ' 32); והשני הוא מצב קבוע של הטרדה בעבודה (עמ' 32). בשנת [[1980]] עקבה הוועדה להזדמנות תעסוקה שווה אחר הרעיון שהתוותה מקינון, ואימצה הנחיות האוסרות על הטרדה מינית, הן על בסיס "דבר תמורת דבר" והן ביחס להטרדה היוצרת סביבת עבודה עוינת.
 
ב-[[1984]] קבע בית המשפט העליון של ארצות הברית במשפט Meriter Saving Bank v. Vinson, שהטרדה מינית עלולה להפר את החוקים נגד אפליה מינית. במשפט מריטר הכיר בית המשפט גם בהבחנה בין הטרדה מינית של "דבר תמורת דבר" לבין הטרדה של סביבת עבודה עוינת. מקינון חזרה במאמר משנת [[2002]] על דבריו של [[ויליאם רנקוויסט]], השופט דאז, שכתב את פסק דין שהתקבל פה אחד: "אין צל של ספק, שכשמנהל מטריד מינית כפופה לו בשל מינה, הרי שמדובר באפליה על בסיס מיני".{{הערה|1=Meritor Savings Bank v. Vinson, 477 U.S. 57 (1986)}}