גזרה (דקדוק) – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Gveret Tered (שיחה | תרומות) מ הערה נסתרת למניעת החלפה ע"י הבוט |
←רשימת הגזרות: הוספה קלה |
||
שורה 11:
*'''פ"נ''' - שורשים שבהם פ' הפועל היא העיצור [[נ]]. אופיינית בעיקר לעברית, וכוללת פעלים כגון "נסע", "נזל", "הביט", "השיק". בפעלים אלה העיצור נ' עובר לפעמים הידמות לעיצור שבה אחריו, ונבלע בו. יש גם קבוצת שורשים שפה"פ שלהם היא י' ונטייתם זהה לנטיית גזרת פ"נ. בעברית המודרנית לא תמיד חלה ההידמות, וכך נוצרות צורות מקבילות במשמעות שונה כמו הִבִּיט-הִנְבִּיט.
*'''פ"א''' - שורשים שבהם פ' הפועל היא העיצור [[א]]. כוללת פעלים בבניין קל כגון "אכל", "אבה". פעלים אלה מתאפיינים בצורת עתיד מיוחדת: יֹאכַל, יֹאבֶה, שבה ה-א' אינה נשמעת והתנועה שלפניה משתנה לחולם. הגזרה חלה רק בחלק מהפעלים ובאחרים אינה חלה: יֶאֱהַב.
*'''פ"ו, פ"י''' - שורשים שבהם פה"פ היא ו' או י'.
*'''ע"ו, ע"י''' - שורשים שבהם עה"פ היא ו' או י'. מכונים גם "שורשים חלולים". גם שורשים אלה היו, ככל הנראה, במקורם דו-עיצוריים. גזרה זו דומה מאוד לגזרת ע"ע (ראו להלן).
*'''ע"ע''' - שורשים שבהם עה"פ זהה ללה"פ. מכונה גם "גזרת הכפולים". גם שורשים אלה היו, כנראה, דו-עיצוריים, אולם בהם לא נוסף עיצור אפנטתי, אלא הוכפלה עה"פ (העיצור השני בשורש). בכתיבה, מתבטאת ההכפלה לעיתים קרובות ב[[דגש חזק]] (בערבית: שַדַּה الشّدّة). בחלק מהנטייה גזרה זו זהה לגזרת ע"ו-ע"י.
|