אתנוקרטיה בישראל – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 23:
 
===הצד היהודי===
עצם כינונה ויישובה של מדינה "יהודית" אל מול הנוכחות הערבית-פלסטינית, יצרו ריבוד זכויות על בסיס יהודי-ערבי. רק ליהודים במדינת היהודיתהיהודים ניתנו מלוא הזכויות, בעוד שהאוכלוסייה הערבית הודרה ממצב של אזרחות מלאה. כאן בהכרח עולה חשיבותה של הדת היהודית כמכשיר פוליטי, רק בעזרת דיני הדת ניתן להגדיר "מיהו יהודי" בצורה חותכת וחוקית, וכך נהפכו הרבנים לשומרי השער של האזרחות הישראלית המלאה.
 
אפשר לראות במצעי הבחירות 2009 איך המצב בא לידי ביטוי, לדוגמה, מצע הבחירות של מפלגת [[האיחוד הלאומי]]: "ארץ ישראל היא ביתו הלאומי של העם היהודי. היא שייכת לעם ישראל לפי תורת ישראל והחוק הבינלאומי. האיחוד הלאומי יפעל לחיזוק ולשימור ארץ ישראל וקרקעותיה למען הדורות הבאים של העם היהודי. נפעל לחיזוק אופייה של מדינת ישראל כמדינה יהודית-דמוקרטית, לחידוש והעצמה של אופייה החלוצי והיהודי של המדינה"{{הערה|1=[http://www.leumi.org.il/index.php?option=com_content&task=view&id=6463&Itemid=55 מצע מפלגת האיחוד הלאומי], באתר המפלגה}}. כמו כן גם מצעה של מפלגת [[ישראל ביתנו]] מביעה העדפה ברורה של האתניות על פני הדמוקרטיה:"...כאשר קיימת התנגשות בין ערכי היהדות לבין ערכי הדמוקרטיה, כי אז יש לדאוג לאיזון הוגן וצודק בין השניים תוך התחשבות ניכרת ולעתים אף תוך העדפה חד משמעית של אינטרס העל – קיום מדינה יהודית. הערכים היהודיים הם הערובה להבטחת קיומה של המדינה וזהותה היהודית. ונאמר אף זאת: לא סתם מדינת ישראל מוגדרת כמדינה יהודית ודמוקרטית, ובסדר הזה - כמדינה שהיא קודם כל יהודית ורק אחר כך דמוקרטית. סדר המילים אינו עניין מקרי או סמנטי בלבד. הוא מעיד על אוריינטציה יהודית מובהקת ועל היררכיה ברורה לפיה מדינת ישראל צריכה להתקיים.