בודואן, מלך הבלגים – הבדלי גרסאות

בודואן התייתם מאימו בגיל 5, לאחר שזו נהרגה בתאונת דרכים. במאי 1940, בעקבות פלישת הגרמנים לבלגיה, הוברח בודואן עם אחיו ואחותו ל[[צרפת]] ולאחר מכן ל[[ספרד]]. באוגוסט 1940 חזרו הילדים לבלגיה ושהו ב[[בריסל]], ו[[סיירניון]] (Ciergnon) שב[[ולוניה]]. בשנת 1944, נלקחה משפחת המלוכה ל[[גרמניה]] ולאחר מכן ל[[אוסטריה]] עד לשחרורה ב-[[7 במאי]] [[1945]] על ידי [[צבא ארצות הברית]]. בעקבות כניעתו של לאופולד השלישי לגרמניה בזמן המלחמה, למרות התנגדות הממשלה, הוא לא שב לארצו, בגלל התנגדות בארצו, בעיקר מצד הולונים. משפחת המלוכה שהתה בשווייץ עד [[יולי]] [[1950]], בזמן שצ'ארלס, אחיו של ליאופולד, מילא את מקום המלך{{הערה|{{הצופה|יעקב אדלשטיין|מלך בלגיה כצליין בישראל|1964/02/14|01101}}}}. ב-1950 נערכה "התייעצות עממית" (שכן החוקה הבלגית אוסרת – גם כיום – על ביצוע משאל עם) ובה הביע העם את רצונו להחזיר את לאופולד השלישי למלכותו, ברוב קטן. מהומות פרצו בעקבות כך, במיוחד באזורי [[פלאנדריה]] וולוניה. לאופולד החליט למנות את בנו בודואן כנסיך מלכותי ב-[[11 באוגוסט]], וויתר סופית על הכס לטובתו ב-[[16 ביולי]] [[1951]]. בכך הפך בודואן למלך הבלגים החמישי למחרת, כשהוא בן כמעט 21.