חיים דוד חזן – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
תגיות: עריכה חזותית עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
הרחבה
תגיות: עריכה חזותית עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
שורה 22:
 
==ביוגרפיה==
נולד ב[[איזמיר]] לרב [[יוסף חזן|יוסף רפאל חזן]], בעלבראש "חקריחודש לבחשוון ה'תקנ"א. בצעירותו למד את מלאכת ה[[שחיטה]] ונבחר לראש השוחטים באיזמיר. בשנת [[ה'ת"ר]] ([[1840]]) הגיעמונה לאיזמיר{{כלומר?|אםלשמש נולדכראש באיזמיר מה משמעות "הגיע לאיזמיר"}} ונתמנה ל[[אב בית דין|ראש בית דין]]הרבנים בעיר, וכיהן בתפקידו חמש עשרה שנה. בשנת [[ה'תרט"ו]] ([[1855]]) עלה ל[[ארץ ישראל]] והשתקע ב[[ירושלים]]., הואשם נתמנהמונה ללשמש כ[[אב בית דין|ראש בית דין]] בירושלים ולסגנולצד שלחברי ה[[חכםבית באשי]]הדין רביהרב [[חייםמשה נסים אבולעפיה]]בנבנשתי, ומכיווןהרב שהרביצחק אבולעפיה היה חולהקורדובירו, היה הרב חיים דוד חזן המנהיגיצחק בפועלקלמרו שלוהרב ענייניאברהם הציבור{{מקור}}עמר.
 
כן מונה לשמש כסגנו של ה[[חכם באשי]] הרב [[חיים נסים אבולעפיה]], ומכיוון שהרב אבולעפיה היה חולה, היה הרב חיים דוד חזן המנהיג בפועל של ענייני הציבור{{מקור}}.
בשנת [[תרי"ט]] ([[1859]]) יצא בשליחות לחו"ל יחד עם חמישה רבנים מירושלים. הוא נסע עמם עד ל[[וינה|ווינה]], שם חלה וחזר לירושלים. בשבט [[תרכ"א]] ([[1861]]) נפטר הרב אבולעפיה והרב חזן נבחר למלא את מקומו ברבנות כ[[הראשון לציון]] וחכם באשי, כשתי המשרות אוחדו מבחירתו של הרב חזן. הוא הי פועל רבות למען היישוב החקלאי בארץ ישראל ולשם כך עמד בקשרים עם רבי [[צבי הירש קלישר]], והוא יעץ לנטוע עצי [[ערבה (צמח)|ערבה]] ב[[כפר השילוח]]. לקח חלק חשוב במפעל [[כיכר בתי מחסה]].
 
בשנת [[ה'תרי"ט]] ([[1859]]) יצא בשליחות לחו"ל יחד עם חמישה רבנים מירושלים. הוא נסע עמם עד ל[[וינה|ווינה]], שם חלה וחזר לירושלים. בשבט [[ה'תרכ"א]] ([[1861]]) נפטר הרב אבולעפיה והרב חזן נבחר למלא את מקומו ברבנות כ[[הראשון לציון|ראשון לציון]] וחכם באשי, כשתיכששתי המשרות אוחדו מבחירתו של הרב חזן. הוא הי פועלפעל רבות למען היישוב החקלאי בארץ ישראל ולשם כך עמד בקשרים עם רבי [[צבי הירש קלישר]], והוא יעץ לנטוע עצי [[ערבה (צמח)|ערבה]] ב[[כפר השילוח]]. לקח חלק חשוב במפעל [[כיכר בתי מחסה]].
בשנת [[1863]] התקיימה אספה גדולה בירושלים ביוזמתם של הרב חזן, ר' חיים צבי שניאורסון ונכבדים מעדות נוספות, מטרת האספה הייתה לבחון כמה אנשים מוכנים לעבור לעבודה חקלאית וכיצד לממש זאת. באספה החליטו בית היתר שיש צורך להשיג רישיון מהשלטון לרכישת קרקעות לשם עיבודן, ושיש להקים תשתית תמיכה בת שלוש שנים לשם התחלת הפרויקט. בעקבות האספה הודיעו כמאה משפחות על רצונם לעבור לעבודת אדמה וברשות הוועד עמדו הראשון לציון הרב חיים צבי שניאורסון והרב משה בנבינישתי. היוזמה לא יצאה לפועל בגלל דעיכתה של ה"חברה ליישוב ארץ ישראל" בפרנקפורט עליה התבססה היוזמה וכן בשל הרעה ביחס השלטון הטורקי, דבר שבא לידי ביטוי גם בהוראתם בשנת [[1864]] לסגור את שני העיתונים העבריים שהיו באותה עת בארץ.{{הערה|[[ישראל קלויזנר]], '''רבי חיים צבי שניאורסון : ממבשרי מדינת ישראל''' עמ' 41}}
 
בשנת [[1863]] התקיימה אספה גדולה בירושלים ביוזמתם של הרב חזן, ר'הרב חיים צבי שניאורסון ונכבדים מעדות נוספות, מטרת האספה הייתה לבחון כמה אנשים מוכנים לעבור לעבודה חקלאית וכיצד לממש זאת. באספה החליטו ביתבין היתר שיש צורך להשיג רישיון מהשלטון לרכישת קרקעות לשם עיבודן, ושיש להקים תשתית תמיכה בת שלוש שנים לשם התחלת הפרויקט. בעקבות האספה הודיעו כמאה משפחות על רצונם לעבור לעבודת אדמה וברשות הוועד עמדו הראשון לציון, הרב חיים צבי שניאורסון והרב משה בנבינישתי. היוזמה לא יצאה לפועל בגלל דעיכתה של ה"חברה ליישוב ארץ ישראל" בפרנקפורט עליה התבססה היוזמה וכן בשל הרעה ביחס השלטון הטורקי, דבר שבא לידי ביטוי גם בהוראתם בשנת [[1864]] לסגור את שני העיתונים העבריים שהיו באותה עת בארץ.{{הערה|[[ישראל קלויזנר]], '''רבי חיים צבי שניאורסון : ממבשרי מדינת ישראל''' עמ' 41}}
נפטר בשנת [[תרכ"ט]] ([[1869]]), ונקבר ב[[הר הזיתים]].
 
נפטרהלך בשנתלעולמו בה' בשבט [[ה'תרכ"ט]] ([[1869]]), ונקבר ב[[הר הזיתים]].
 
אחיו היו: הרבנים אליהו רחמים, אליעזר ויצחק חזן. בנו הוא הרב [[משה חזן]]. נכדו: הרב [[אליהו בכור חזן]], אב"ד ב[[אלכסנדריה]].
 
==ספריוחיבוריו==
* "'''תורת הזבח"''' -([[שאלוניקי]] [[תרידיני שחיטה בסדר הא]]), עלסלוניקי שחיטהה'תרי"ב
* "'''נדיב לב"''' - (ב"חשאלות ותשובות, שאלוניקישני חלקים, ירושלים)סלוניקי שאלותוירושלים ותשובותבהתאמה
* "'''ייטב לב"''' - (דרושים, איזמיר ה'תרכ"ח) דרושים
* "'''ישרי לב"''' - (איזמיר [[תר"ל]]) פסקי דינים עלבסדר סדרהא"ב, אאיזמיר ה'תר"בל
 
חלק קטן מחיבוריו אבד בירושלים בשנת [[תרכ"ו]].