הבדלים בין גרסאות בדף "ישראל פרידמן בן-שלום"

הרב ישראל נפטר, ועל כן הייתי צריך לעדכן מספר פעלים ללשון עבר
(הוספתי תאריך פטירה)
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
(הרב ישראל נפטר, ועל כן הייתי צריך לעדכן מספר פעלים ללשון עבר)
}}
 
ה[[רב]] '''ישראל שלום יוסף פרידמן בן שלום''' (בכ"ט במרחשון [[תרפ"ד]] [[8 בנובמבר]] [[1923]]- ה' באייר התשע"ז 1 במאי 2017) הואהיה דוקטור ל[[היסטוריה]] ומרצה לשעבר ב[[אוניברסיטת תל אביב]] וב[[אוניברסיטת בן-גוריון]], [[ראש ישיבה|ראש]] [[ישיבת ההסדר]] '[[ישיבת ההסדר 'אהבת ישראל' נתיבות|אהבת ישראל]]' ב[[נתיבות]]. מכונה ה[[אדמו"ר]] מ[[פאשקן]], אך לא מנהל [[חצר חסידית]].
 
==ביוגרפיה==
ישראל החל ללמוד לימודים אקדמיים בשנות הארבעים לחייו. קיבל את הדוקטורט בשנת [[תשמ"א]] [[1981]], שאותו עשה בבית הספר ל[[מדעי היהדות]] של אוניברסיטת תל אביב. נושא עבודת ה[[דוקטורט]]: "בית שמאי ומקומו בהיסטוריה הפוליטית והחברתית של ארץ-ישראל במאה הראשונה לספירה". מנחיו היו הפרופסורים [[יהושע אפרון]] ו[[שמואל ספראי]]. הוא לימד מספר שנים באוניברסיטת תל אביב, ואחר כך עבר להורות באוניברסיטת בן-גוריון שבנגב, שם לימד [[תולדות עם ישראל]]: [[תקופת בית שני]], [[משנה]] ו[[תלמוד]]. הוא המשיך ללמד אף לאחר [[פרישה לגמלאות|צאתו לגמלאות]]. במקביל הורה גם בשלוחה שב[[מכללת ספיר]] שעל-יד [[שדרות]].
 
==כיוםסוף ימיו==
בראשית שנות האלפיים עזב את האקדמיה, עבר לגור בקהילת [[בית ישראל (קיבוץ)|בית ישראל]] והחל ללמד ב[[מכינת בית ישראל|מכינה קדם צבאית בית ישראל]] ובבית המדרש שבשכונת גילה בירושלים (שהקימו בנו הושע ובתו שרה'לה). בנוסף החל ללמד בישיבת ההסדר בנתיבות, שהקים בנו שמוליק והוא עומדעמד בראשותה יחד עם הרב [[דוד אסולין]]. הישיבה מדגישה את השליחות החברתית. הוא מלמד [[חסידות]] ו[[גמרא]] ברוח החסידות, תוך שילוב רקע חברתי והיסטורי.
 
בשניםבשנותיו האחרונות חידש את דרך אבותיו האדמו"רים והחל לערוך [[טיש]] בימי ה[[הילולה]] של אבותיו (ג' במרחשון, י"ט בכסלו וי'-י"א באלול), ובהזדמנויות נוספות, כדוגמת ימי ההילולה של אדמור"י [[חסידות הוסיאטין]]. על אף היותו בעל כיפה סרוגה, רבי ישראל לובשנהג ללבוש בשבתות [[קפוטה]] חסידית וחובשונהג לחבוש [[שטריימל]] בעל כיפה מוגבהת, כמנהג אדמור"י [[חסידות רוז'ין|רוז'ין]]. בטישים החלים בימי חול, חובשנהג לחבוש כובע פרווה הנקרא [[קולפיק]], גם זה כדרך אדמור"י רוז'ין. מכונהכונה לעתים "האדמו"ר הסרוג".
 
==בניו==
הספר מבוסס על [[דוקטורט|עבודת הדוקטורט]] שלו, ועוסק ב[[בית שמאי]] מתוך הקשר תרבותי והיסטורי, לפני ואחרי חורבן [[הבית השני]]. מוצגת בו תפיסה מחקרית שונה מן המקובל לגבי תפקיד בית שמאי בהיסטוריה של היהדות ב[[ארץ ישראל]]. לפי בן-שלום ראו עצמם חכמי בית שמאי כממשיכי המורשת ה[[חשמונאים|חשמונאית]] הלוחמת, אשר בהשראתה צמחה האידאולוגיה הלאומית-אקטיביסטית בתקופה ה[[רומא העתיקה|רומי]]ת. הדבר מסביר את תמיכתם הנלהבת של חכמים רבים ובראשם [[רבי עקיבא]] ב[[מרד בר כוכבא]]. בית שמאי האמינו שעל ידי חזרה בתשובה גורפת של חלק הארי של העם ומאבק לוחמני כנגד רומי, ניתן לשים קץ לשלטון המרושע והאכזר ולהחיש את ימות ה[[משיח]]. בכך, פיתח בן-שלום את מחקרו של [[גדליה אלון]] בנושא. על ספרו זה קיבל את פרס [[יצחק בן-צבי]] לשנת תשנ"ד.
 
בנוסף, מפרסםפירסם הרב ישראל מאמרים בעלון "נתיבה" שבהוצאת ישיבת ההסדר בנתיבות.
 
==ספר לכבודו==
משתמש אלמוני