וסט אנד (רובע) – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: {{ס:\1|
שורה 12:
 
== היסטוריה ==
אזור הווסט-אנד (האזור שממערב ל{{ה[[הסיטי של לונדון|סיטי של לונדון}}]]) היה אזור כפרי שהחל להתפתח רק החל מאמצע [[המאה ה-17]]. אדמות האזור היו נחלותיהם של [[אצולה|אצילים]], שהחלו לפתח אותן לאחר [[השריפה הגדולה של לונדון]] על מנת לתת מענה לדיור מחוץ לסיטי. פיתוח השטח נעשה באמצעות הקמת שכונות מגורים אליטיסיטיות סגורות סביב כיכר מרובעת. הכניסה לכיכר הייתה מגודרת ורק תושביה יכלו להיכנס לתוכה. בעורף בתי הכיכר נסללו רחובות ובהם חנויות ובתי עסקים לשירות תושבי הכיכר, מעליהן התגורר ציבור נותני השירותים, שהפך למעמד בינוני עירוני-מסחרי. אופי האזור, הרצוף כיכרות רבועות, הזכיר עיירות במרחב כפרי. בין הכיכרות המפורסמות נמנות [[כיכר לסטר]] (פותחה מחל מ-[[1670]]), [[כיכר גרוונר]] (1720), [[כיכר ברקלי]] (1740) ו[[כיכר ראסל]].
 
לאחר ניצחון בריטניה ב[[המלחמות הנפוליאוניות|מלחמות הנפוליאוניות]], הפכה בריטניה ל[[מעצמת-על]] ול[[אימפריה]] הגדולה בעולם. [[ג'ורג' הרביעי, מלך הממלכה המאוחדת|ג'ור'ג הרביעי]], שמשל על בריטניה כ[[עוצר (שליט)|עוצר]] (ריג'נט), דרש שלאימפריה תהיה [[עיר בירה]] ראויה לשמה, ולא אוסף מגובב של עיירות (הסיטי, [[הסיטי של וסטמינסטר]] וכיכרות הווסט-אנד). בד בבד, ב-[[1811]] פקעו זכויות [[חכירה]] של קרקעות באזור, שאיפשרו שינוי באופי הווסט-אנד על ידי סלילת שדרה אימפריאלית ([[רחוב ריג'נט]]) המובילה ל[[פארק]] ושכונת מגורים, שנבנו אף הם בסגנון רומאי-אימפריאלי ([[ריג'נטס פארק]]). בניגוד ל[[תוכנית אוסמן להתחדשות פריז]], שהייתה מפעל ממלכתי בשליטה ממשלתית, בוצעה תוכנית העוצר על ידי [[יזם|יזמים]] פרטיים. התוכנית תרמה לשינוי באופי האזור מעיירות מנומנמות לעיר שוקקת ועשירה ומרכז תרבותי.
שורה 22:
== התיאטרון באזור ==
{{ערך מורחב|וסט אנד (תיאטרון)}}
התיאטרון הראשון בווסט אנד היה ה"רויאל" (Theatre Royal), הוא נפתח ב-[[7 במאי]] [[1663]] ונשרף ב{{ה[[השריפה הגדולה של לונדון|שריפה הגדולה של לונדון}}]]. גם כיום ניצב באותו מיקום (Drury Lane) תיאטרון בשם "רויאל"{{הערה|1=[http://www.theatrehistory.com/british/londons_vibrant_west_end.html אתר היסטוריית התיאטרון]}}. תיאטראות ותיקים חשובים נוספים באזור הם [[תיאטרון היימארקט]], שנפתח ב-[[1720]] ו[[בית האופרה המלכותית, קובנט גארדן]] שנפתח ב-[[1732]].
 
[[תיאטרון אדלפי]] (Adelphi) בסטרנד, שנפתח ב-[[1806]] ו[[תיאטרון אולד ויק]] (Old Vic), שנפתח ב[[סאות' בנק|גדה הדרומית של התמזה]] ב-[[1818]] הרחיבו את הפעילות התיאטרונית של ה"וסט אנד" אל מעבר לגבולות הגאוגרפיים הצרים של הרובע. ב-[[1881]] נפתח בסטרנד תיאטרונם של [[גילברט וסאליבן]], [[תיאטרון סבוי]].