אריאדנה סקריאבינה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←‏הקמת הצבא היהודי: הערת שוליים
←‏השבועה: תיקון טעות דפוס
שורה 175:
חברי מחתרת רבים העידו על השפעתה של השבועה. לוסיין לובלין, חבר המפקדה המרכזית, כותב על חשיבותה של השבועה מן הבחינות הערכית והמעשית גם יחד{{הערה|[[#Gueta|גואטה]], עמ' 40.}}. שמואל רנה קפל כותב בספרו "מאבק יהודי בצרפת הכבושה, במחנות ההסגר ובארגון היהודי הלוחם" שהטקס עשה עליו רושם עז{{הערה|[[#Kapel|קפל]], עמ' 109—110.}}. אן מארי למברט, פעילת המחתרת שעלתה לארץ ישראל אחרי המלחמה{{הערה|{{הארץ|אורי דרומי|התרמיל עם הנשק הופקד בשמירת חפצים|1.926734|25 בנובמבר 2003}}.}}, סיפרה בתוכנית קול ישראל ב-1979 שהשבעתה נוהלה על ידי שרה קנוט. היא התרשמה מהטקס: הייתה הרגשה של כוח מסתורי מהצד השני של השולחן{{הערה|[[#Lazaris|Лазарис]], с. 312—313.}}.
 
בין 1940 לבין 1944, 1952 איש נשבעו אמונים ל"צבא היהודי"{{הערה|[[#Latour|Latour]], p. 94.}}. ענת גואטה טוענת שב"צבא היהודי" בכל השנים לא היה מקרה של בגידה. היא מייחסת זאת להשפעתה העצומה של השבועה. גם יפרויקין כותב על השבועה: "חשבנו שזה חשוב לביטחונו של הארגון"{{הערה|[[#LatourGueta|Latourגואטה]], p.עמ' 40.}}. בשיחה טלפונית עם ענת גואטה אמר אברהם פולונסקי כי "לא היו מקרים של הפרת שבועה, היו שתי בקשות לשחרור ממנה"{{הערה|[[#LatourGueta|Latourגואטה]], p.עמ' 42.}}. לזריס כותב: "על-פי פולונסקי, אחד הגורמים להצלחת ה"צבא היהודי" הייתה העובדה כי לא היו בו מלשינים מרצון"{{הערה|[[#Lazaris|Лазарис]], с. 332.}}.
 
==== פעילות במחתרת ====