יהויקים פאפוריש – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: {{ס:\1|
שורה 21:
בהיותו באוניברסיטה הצטרף לאגודת ספורט "[[הכח וינה]]", והיה פעיל בתנועת "[[החלוץ]]", ופעיל בתנועה הציונית ואף השתתף בקונגרסים הציוניים של סוף שנות העשרים. בהם נפגש עם אישים מרכזיים כמו [[משה שרת]] ו[[ישראל גלילי]] שדחפו אותו לעליה לארץ ישראל. ואמנם, מששמע על [[טבח חברון (מאורעות תרפ"ט)|הטבח ביהודי חברון]] בשנת [[1929]] החליט לעלות לארץ ישראל, ובאוקטובר אותה שנה הגיע ל[[יפו]].
 
הדבר הראשון שקנה בארץ ישראל היה ספרו של [[אברהם יעקב ברוור]] "הארץ", שהופיע באותם ימים. ספר זה השלים את ידיעותיו בגאוגרפיה של הארץ, אותן רכש עוד בהיותו בווינה, מתוך הכרות עם העבודות המדעיות שנעשו בארץ, כגון הסקר של [[הקרן לחקר ארץ ישראל]] (PEF). כדי לשפר את [[ידיעת הארץ|הכרת הארץ]], ואת ידיעותיו ב[[אנגלית]] ו[[יהדות]], בשנת [[1930]] הגיע ל{{ה[[האוניברסיטה העברית בירושלים|אוניברסיטה העברית בירושלים}}]] ועבד כעוזר אצל [[יהודה ליאו פיקרד]]. לאחר כשנתיים קיבל משרת הוראה בבית הספר בכפר [[מאיר שפיה]], כמחנך וכמורה למקצועות כלליים. שם הכיר את [[נתן שלם]], והמשיך לטייל איתו עוד שנים רבות בארץ וברחבי [[המזרח התיכון]].
 
באמצע [[שנות ה-30]] יצא פאפוריש לסיור ב[[ברית המועצות]] בדרכו להשתלמות ב[[לונדון]] אצל ד' סטאמפ (Stamp) בתחומים של גאוגרפיה חבלית (רגיונלית) ו[[גאוגרפיה כלכלית]]. עם חזרתו לארץ, בסוף שנות ה-30, הקים יחד עם מורים נוספים את בית הספר [[תיכון חדש]] ב[[תל אביב]], בו ניסו ליישם רעיונות חדשים בחינוך, ובו עבד עד פרישתו לגמלאות בשנת [[1972]].