דיני חיובים – הבדלי גרסאות

נוספו 2 בתים ,  לפני 5 שנים
אין תקציר עריכה
דיני החיובים החלו להתפתח ב[[המשפט הרומי|משפט הרומי]] כדי לכסות על פער שנוצר בין המשפט הרומי המסורתי, שעסק בעיקר בדיני קניין ומשפחה, ובין המציאות בה בני אדם ביצעו עוולות האחד כלפי חברו. עד להתפתחות החיובים, מצבים כאלו הולידו [[נקמת דם]] של ממש; בהדרגה, המשפט הרומי עבר מנקמה לפיצוי. דיני החיובים התחילו את דרכם, אם כן, בדיני הנזיקין.{{הערה|Zimmermann, Reinhard. "The Law of Obligations: Roman Foundations of the Civilian Tradition" (Oxford: Oxford University Press, 1996) 2.}} בשלב מאוחר יותר של המשפט הרומי, הופעת ה[[קורפוס יוריס סיוויליס]], ניתן לראות כבר "תורה" מאוחדת למדי של דיני חיובים. חיוב מוגדר שם כ"קשר משפטי, המחייב אותנו לבצע פעולה כלשהי בהתאם לחוקי המדינה".{{הערה|Justinian. "Institute". Trans. John B. Moyle (Oxford: Oxford University Press, 1889) 132.}} ב[[המשפט המקובל|משפט המקובל]], דיני החיובים התפתחו פחות כדיסציפלינה משפטית-אקדמית נפרדת, ויותר כאוסף מושגים קרובים ("חייב", "נושה", "ביצוע" וכן הלאה) החלים הן בדיני החוזים, הן בדיני הנזיקין והן בחיובים אחרים.
 
בדיני החיובים קיים הבדל בין חוב רגיל לבין חוב מובטח, למשל חוב עם שעבוד או חוב בפירוק, לטובת עובדים {{הערה|הכונס הרשמי, [http://odnoamkuris.blogspot.co.il/2017/01/blog-post.html זכויות עובדים בפירוק]}}
 
==לקריאה נוספת==
3

עריכות