קרן (זואולוגיה) – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
Nngnna (שיחה | תרומות)
←‏שימוש האדם בקרני בעלי חיים: השימוש בשופר היהודי הוא ככלי נשיפה, לא חיצוני לכך.
שורה 32:
כיום, השימוש בקרניים שנוי במחלוקת, במיוחד אם החיה [[ציד|ניצודה]] במיוחד עבור קרנייה, ובפרט אם ניצודה ב[[ציד ספורטיבי]] בו הראש עטור הקרניים משמש כפרס ניצחון ונתלה לתצוגה על ידי הצייד. ציד כזה גרם לצמצום אוכלוסיות בעלי חיים ואף סיכן את המין. כיום ציד ספורטיבי הוא מפוקח ונעשה בעיקר בחוות או שמורות מיוחדות שהוקמו לשם כך (ובהן גם מרבים את החיות הניצודות). באנגלית נקרא תחום זה Game Hunting.
 
בקרני [[פריים]] שכבת [[קרטין]] עבה גדלה על ליבת [[עצם]] ויוצרת שפופרת חלולה. בשל כך משמשות קרני הפריים גם כ[[כלי נגינה]], לדוגמה: ה[[שופר]] ה[[יהודי]] ו[[קרן (כלי נגינה)]]. קרניים אלה התפתחו ל[[כלי נשיפה]] בהם, שבניגודבניגוד ל[[חצוצרה]], הלוע מתרחב ככל שהוא מתארך, כלומר: הוא [[חרוט|חרוטי]] ולא [[גליל (גאומטריה)|גלילי]]. כלים כאלה נקראים קרניים גם אם הם עשויים מ[[מתכת]]. בתזמורת [[קרן יער]] היא גרסה מתקדמת ממתכת של קרני נגינה אלו.
 
מעברלשימוש להיותו כלי נשיפה, לב[[שופר]] ה[[יהודי]] חשיבות רבה ב[[מצוות]] [[תקיעת שופר]] ב[[ראש השנה]] ו[[יום הכיפורים]]. הכנתו מקרן [[כבש הבית|איל]] (או [[קודו גמלוני]], במקרה של [[שופר קודו|שופר תימני]]), נעשית בתהליך מיוחד ומורכב.
 
<gallery widths=250 heights=150>