בית דין לממונות – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
נמחק משום שהכניס המחבר פרשנותו לא לענין תגיות: עריכה חזותית עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
|||
שורה 6:
בישראל מוקנית על פי חוק סמכות השיפוט ל[[בית משפט]], באמצעותו יכול תובע לכוף על נתבע בעל כורחו את ההתדיינות ביניהם, הנעשית על פי [[שיטת המשפט הישראלית]]. לצד מערכת בתי המשפט קיימים מוסדות בוררות שונים, שקיומם מתאפשר מכח חוק הבוררות, המאפשר לצדדים לסכסוך ממוני להתדיין בפני בורר המוסכם על שני הצדדים. על פי החוק, הבורר מחויב לעשות את תפקידו בנאמנות, אך אינו מחויב דווקא לשיטת המשפט הישראלית או לחוק הישראלי. לצד מספר עקרונות אותם קובע החוק לבוררות תקינה, ניתן גם תוקף ויכולת אכיפה לפסקי דין שהוצאו במסגרת הליך בוררות תקין.
היות ששיטת המשפט הישראלית אינה חופפת לשיטת המשפט העברי, מאפשרים בתי הדין לממונות התדיינות בעלת תוקף בסכסוכים ממוניים לתובע ונתבע הפועלים לפי שיטת המשפט העברי. קהל היעד של בתי הדין לממונות הוא בעיקר הציבור הדתי והחרדי, הפונה לבתי הדין בעיקר בשל תפיסות דתיות הקיימות בקרב חלק מאוכלוסיות אלה, הגורסות איסור הלכתי לדון בבית משפט ממלכתי. חלק מתפיסות אלה נובעות, במקרה הטוב, משאיפה לקיום הליך משפטי על פי דין תורה, ולפי דעות
גם בתי הדין עצמם מעדיפים את מוסד הבוררות על פני דין בכפייה מנימוקים הלכתיים, כדוגמת אי־היכולת לכפייה כאשר הדיינים אינם [[סמיכה לרבנות|סמוכים]], ועקב חוסר במסורת שיפוטית הנוגע לשיפוט בכפייה ועל פי עקרונות [[דין תורה]].
|