עזרא רוסינק – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
סיני.ר (שיחה | תרומות)
מ סיני.ר העביר את הדף משתמש:סיני.ר/טיוטה לשם עזרא רוסינק: השלמתי את הטיוטה
BDaniel (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
תגיות: הוספת תבנית לשינויים בערך עריכת קוד מקור 2017
שורה 1:
{{עריכה}}
== עזרא רוסינק ==
'''עזרא רוסינק''' (נולד[[1941]] ב[[ליבאו]], 1941, נפטר בירושלים -[[1991]] ב[[ירושלים]]) היה ממנהיגי תנועת בית"ר בלטביה בשנות השלושים של המאה העשרים. בשנות השישים היה ממנהיגי התנועה הציונית המחתרתית בריגה.
 
=== חייו ===
עזרא רוסינק נולדרוסינקנולד ליוסף רוסינק ולרחל לבית רייבמן, אח בכור להדסה ולמרים. עזרא למד בבית ספר יהודי ועם סיום לימודי התיכון נסע ללימודי שענות בעיר [[בזנסון]] בצרפת. עם חזרתו לליבאו הצטרף לעסק של אביו לייצור ושיווק שעונים. במקביל היה פעיל מאוד בתנועה הציונית ובשנים 1940-1938 שימש כמזכיר הסניף המקומי של [[בית"ר]] בעירו. בשנת ב-[[1938]] נשא לאשה את רוזה ברון, ילידת ליטא שגדלה כמוהו בליבאו, ובשנת וב-[[1940]] נולדה בתם הבכורה אילנה. ב-14.6.1941 ערך השלטון הסובייטי מבצע טיהור של האזורים המסופחים לבריה"מ, ועזרא הוגלה עם משפחתו לסיביר. בזמן שהותם בסיביר נספתה אחותו הדסה בגטו ריגה יחד עם בנה הקטן דני.
 
בשנת ב-[[1947]] חזרה משפחתו של עזרא לריגה ושנתיים מאוחר יותר נולד לעזרא ולרוזה בנם יוסף. בתחילת שנת 1950 הודיעו השלטונות לעזרא שזכאותו לגור בערים גדולות בוטלה. עזרא שהבין שזהו צעד בדרך לגירוש נוסף לסיביר, ברח עם משפחתו ונדד ממקום למקום בתקווה לחמוק מהשירות החשאי הסובייטי. רק בשנת ב-[[1963]] ,לאחר שרחל, אימו של עזרא הצליחה לקבל אישור יציאה, עברו עזרא ומשפחתו לריגה והגישו גם הם בקשה להיתר יציאה. בעקבות הגשת הבקשה (שנענתה בשלילה) סולקה בתו של עזרא מבית הספר לרפואה.
 
רק בשנת ב-[[1971]] קיבלו עזרא ומשפחתו היתר יציאה ובתחילת אפריל 1971 עזבו את ריגה ברכבת, בדרכם לווינה. עם צאתם, לקה עזרא רוסינק בהתקף לב. הוא הגיע לבסוף לירושלים אך ההתקף פגע בו קשות וגרם למוגבלות פיזית בהמשך חייו, עד מותו בביתו בירושלים כעבור עשרים שנה.
 
=== פועלו ===
שנות השישים התאפיינו בצמיחה מהירה של התארגנות יהודית-ציונית. צמיחה זאת וריבוי קבוצות שהתארגנו באופן ספונטני דרשו מסגרת שתנווט את הפעילויות המחתרתיות על-מנת לייעל את השימוש במשאבים הדלים להשגת מירב התוצאות. במספר ערים של ברה"מ התארגנו "ועדי תיאום" לצורך תיאום פעילות ואף נוצר שיתוף פעולה בין הוועדים של הערים השונות ושיתוף משאבים בהפצת חומר מודפס בהוצאה לאור עצמית ומחתרתית ([[סמיזדאט]]). עם שיבתו לריגה ב-1963 החל עזרא לפעול בדרכים שונות כדי להפיץ את הציונות בין יהודי המקום. הוא עמד מאחורי תרגומו והפצתו המחתרתית של הספר [[אקסודוס (ספר)|אקסודוס]] של לאון יוריס, שהשפעתו על הקוראים הצעירים בברה"מ הייתה עצומה. בנוסף יזם את תרגומם של מאמרים רבים מהעיתונות המערבית ומאמרים בנושאים יהודיים שיצאו לאור ברוסית לפני השלטון הקומוניסטי. בריגה ייצג את הקבוצה של "המבוגרים", בעיקר יוצאי בית"ר שלפני המלחמה. לאחר ניסיון כושל של חטיפת מטוס ובריחה מברה"מ שארגנה באוגוסט 1970 קבוצה שהתארגנה באופן עצמאי ("[[מבצע חתונה]]") עברה הפעילות המאורגנת של הקבוצות הפעילים להתמקד בהגברת הלחץ על השלטונות. או אז עבר מאבק יהודי בריה"מ משלב של פניות אישיות לאפשר את יציאתה של משפחה זו או אחרת לשלב של מאבק ציבורי גלוי בעד מימוש זכות היציאה ועלייה לישראל. לחץ זה בא לידי ביטוי גם בשביתות שבת במספר ערים סובייטיות ואף בתוך מבנה הפרלמנט הסובייטי. המאבק זכה לתהודה רבה בעיתונות העולמית והפגנות התארגנו בערים שונות בעולם. פניות קבוצתיות ופומביות נשלחו הן למוסדות בבריה"מ, הן למוסדות בינלאומיים. עזרא רוסינק וחברו בובי צייטלין הובילו את הקבוצה הריגאית בפעילויות אלה, שהובילו בסופו של דבר לפריצת השערים.
 
== הערות שוליים ==
"יהודי תושב ריגה פונה בבקשה לעזור לו לעלות למדינת ישראל" - מעריב, 04/09/1970 http://www.jpress.nli.org.il/Olive/APA/NLI/SharedView.Article.aspx?href=MAR%2F1970%2F09%2F04&id=Ar00400&sk=1865F8CA
 
==לקריאה נוספת==
<div class="mw-content-ltr">
* Gal Beckerman, When They Come For Us We'll Be Gone; The Epic Struggle to Save Soviet Jewry. Boston & New York: Houghton Mifflin Harcourt, 2010
* Benjamin Pinkus, National Rebirth and Re-establishment. Beersheva: Ben-Gurion University, 1993
 
* Ezra Rusinek, "Afterword: The Samizdat", in: Alla Rusinek, Like a Song, Like a Dream: A Soviet Girl's Quest for Freedom (New York 1973)
Benjamin Pinkus, National Rebirth and Re-establishment. Beersheva: Ben-Gurion University, 1993
* Ezra Rusinek, "The Saga of the Samizdat" in ''Readings in Modern Jewish History, from the American Revolution to the Present. Board of Jewish Education of Metropolitan Chicago, 1977''
 
* Leonard Schroeter, The Last Exodus. Washington: University of Washington Press, 1979 - pp.65-66, 76</div>
Ezra Rusinek, "Afterword: The Samizdat", in: Alla Rusinek, Like a Song, Like a Dream: A Soviet Girl's Quest for Freedom (New York 1973)
</div>
 
Ezra Rusinek, "The Saga of the Samizdat" in ''Readings in Modern Jewish History, from the American Revolution to the Present. Board of Jewish Education of Metropolitan Chicago, 1977''
 
Leonard Schroeter, The Last Exodus. Washington: University of Washington Press, 1979 - pp.65-66, 76</div>
 
[[העלייה מברית המועצות בשנות ה-70]]
 
{{טיוטה פרטית}}