בושם – הבדלי גרסאות

כֵּיצַד:  בְּשָׂמִים שֶׁלַּעֲבוֹדָה זָרָה, וּבְשָׂמִים שֶׁעַל עֶרְוָה מִן הָעֲרָיוֹת--אֵין מְבָרְכִין עֲלֵיהֶן, לְפִי שֶׁאָסוּר לְהָרִיחַ בָּהֶן.  בְּשָׂמִים שֶׁלַּמֵּתִים, וּבְשָׂמִים שֶׁלְּבֵית הַכִּסֵּא, וְשֶׁמֶן הֶעָשׂוּי לְהַעְבִיר אֶת הַזֻּהְמָה--אֵין מְבָרְכִין עֲלֵיהֶן, לְפִי שֶׁנַּעֲשׂוּ לְהַעְבִיר רֵיחַ רָע.  מֻגְמָר שֶׁמְּגַמְּרִין בּוֹ אֶת הַכֵּלִים וְאֶת הַבְּגָדִים--אֵין מְבָרְכִין עָלָיו, לְפִי שֶׁלֹּא נַעֲשָׂה לְהָרִיחַ בְּעַצְמוֹ שֶׁלַּמֻּגְמָר.  וְכֵן הַמֵּרִיחַ בִּבְגָדִים הַמְּגֻמָּרִין, אֵינוּ מְבָרֵךְ, לְפִי שְׁאֵין שָׁם עִיקַר בֹּשֶׂם, אֵלָא רֵיחַ בְּלֹא עִיקָר."|מקור=[[s:רמב"ם רמב"ם מהלכות ברכות ט|משנה תורה הִלְכּוֹת בְּרָכוֹת פֵּרֶק ט]]}}[[קובץ:HavdalahSet.jpg|ממוזער|שניים מכלי [[הבדלה|ההבדלה]]: מעמד לבשמים (ימין), מעמד לנר (שמאל).|190x190 פיקסלים]]המונח "'''מוגמר'''" מתייחס למנהג שרווח בימי התלמוד לפיו נהגו לברך על מיני בשמים בסיום ה[[ארוחה|סעודה]]. את הבשמים הניחו על גחלים בוערות, והללו גרמו להפצת הריחות הטובים. הגחלים והבשמים שעליהן נקראו יחד בשם "'''מוגמר'''". זהו מקורו של הביטוי "'''לברך על המוגמר'''", שנמצא בשימוש גם ב[[עברית ישראלית|עברית המודרנית]].