פסק דין קיובל נגד רויאל דאץ' – הבדלי גרסאות

השופט [[סטיבן ברייר|ברייר]] כתב את עמדתו אליה הצטרפו השופטות [[רות ביידר גינסבורג|גינסבורג]], [[אלנה קגן|קגן]] [[סוניה סוטומיור|וסוטומיור.]] הם הסכימו עם התוצאה אליה הגיע הנשיא רוברטס אך לא עם טעמיו להתוצאה. השופט ברייר דחה את התביעה של העותרים בשל חוסר קשר מספיק בין התביעה ובין ארצות הברית כדי להקנות לבית המשפט סמכות שיפוט. השופט ברייר חלק על פסק דינו של הנשיא רוברטס וטועןוטען של ה-ATS ATSתיתכן תחולה אף מחוץ לגבולות ארצות הברית., עםכל זאת,עוד לעניין יש קשר הדוק לארצות הברית. ברייר קבע על בסיס תקדימים של בית המשפט העליון כי במקרה זהשל קיובל איןלא דימתקיים קשר בין העותריםכזה, המשיבים,ועל והנושאכן נשואדין התביעה לארצות הברית, ועל כן דינה להידחות. לגבי המשיבים השופט ברייר קובע כי מדובר בשני תאגידים זרים. המניות שלהם כמו של חברות זרות רבות נסחרות [[הבורסה לניירות ערך בניו יורק|בבורסה של ניו-יורק]]. הנוכחות היחידה של התאגידים בארצות הברית היא משרד בניו-יורק שעוזר להסביר למשקיעים פוטנציאליים על עסקיהם. העותרים אינם אזרחי ארצות הברית אלא אזרחי מדינות אחרות, המקרה כפי שאירע ארע במדינה אחרת והטענה של העותרים היא לא שהמשיבים ביצעו את המעשים המתוארים כי אם אלא שהם סייעו לאחרים לעשות כן. לכן, בנסיבות הללו, אין קשר מספיק בין התביעה לבין ארצות הברית. השופט ברייר קובע שהוא מצטרף לפסיקה של בית המשפט אך לא לדעתו.