פסק דין קיובל נגד רויאל דאץ' – הבדלי גרסאות

פסק הדין זכה להד תקשורתי רחב ולתוצאותיו יהיו השפעות מרחיקות לכת, ייתכן שאף עד כדי ריקון ה-ATS מתוכנו . ביקורותנטען נוספות טענושהוא חותר תחת מורשת משפטי נירנברג ומחליש באפן מהותי את דיני זכויות האדם המודרניים{{הערה|שם=Corporate Accountability in Conflict Zones: How Kiobel Undermines the Nuremberg Legacy and Modern Human Rights |[http://www.harvardilj.org/wp-content/uploads/2010/11/HILJ-Online_52_Giannini_Farbstein1.pdf Corporate Accountability in Conflict Zones: How Kiobel Undermines the Nuremberg Legacy and Modern Human Rights, Giannini & Farbstein, Harvard International Law Journal, November 2010 ]}}, כאשר גם שגיאות של שופטי הרוב בערכאת הערעור הראשונה זכו לביקורת (נכסיה של חברת I.G Farben הוחרמו בחלקם והושמדו בחלקם, תאגידים נוספים שתמכו במשטר הנאצי פורקו). עוד נאמר כי פסק הדין יוצר מדרון חלקלק בו יוכלו תאגידים לפעול דה פקטו כמדינות פרטיות ללא כל אחריות לדיני זכויות אדם – בדיוק ההיפך ממטרות החוק הבינלאומי.{{הערה|[http://america.aljazeera.com/opinions/2014/2/supreme-court-daimlerbaumanhumanrightsargentina.html Supreme Court ruling shields corporations from accountability, Lauren Carasik, Aljazeera America, February 2014]}} עוד עלו טענות שהחוק חותר תחת מדיניות הממשל האמריקאי לעניין זכויות אדם{{הערה|שם=Kiobel Ruling Undermines U.S. Leadership on Human Rights|[http://www.humanrightsfirst.org/press-release/kiobel-ruling-undermines-us-leadership-human-rights Kiobel Ruling Undermines U.S. Leadership on Human Rights, Human Rights First, April 2013]}},מנגד, עלו טענות שה-ATS מלכתחילה לא היווה כלי עזר משמעותי ושאולי "הריגתו" באמצעות הפסיקה שקבעה שאין לו תחולה חוץ-טריטוריאלית תביא דווקא לחיקוק חוק אחר אשר כן יגן על זכויות האדם באפן מקיף יותר{{הערה|שם=The Future of Human Rights Litigation After Kiobel; Roger P. Alford|1=[http://scholarship.law.nd.edu/cgi/viewcontent.cgi?article=2079&context=law_faculty_scholarship The Future of Human Rights Litigation After Kiobel, Roger P. Alford, Notre Dame Law School, 2014]}}.