הפרעת התנגדות – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Michalgil1 (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
Michalgil1 (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
שורה 1:
'''הפרעת התנגדות''' (ב[[אנגלית]]: '''Oppositional Defiant Disorder, O.D.D''') היא [[הפרעה נפשית|הפרעה]] התפתחותית [[התנהגות]]ית. מתאפיינת בדפוס חוזר ונשנה של התנהגות נגטיביסטית ("דווקאית"), מתריסה, מתנגדת ועוינת, כלפי דמויות סמכות, הנמשכת לפחות שישה חודשים{{הערה|שם=תחלואה|1=[http://www.themedical.co.il/Article.aspx?itemID=159 ד"ר מירי כ"ץ (2007). הפרעת קשב - ADHD ותחלואה נלווית - Comorbidity].The Medical.}}.
שורה 18 ⟵ 17:
* כעוס ומלא התנגדות.
* נקמני ונוטר טינה.
==אבחנה על פי ה- DSM==
האבחנה מתחלקת ל- 3 קבוצות של קריטריונים על פי ה- DSM. הפרעת התנגדות מאובחנת כאשר מתקיימים 4 מהקריטריונים ההתנהגותיים,ניטיביסטיים הבאים במשך שישה חודשים לפחות: מצב רוח רגזני או מתרגז בקלות:
לעיתים קרובות מאבד סבלנות
מתרגז ומתעצבן בקלות ולעיתים קרובות.
כועס ומתרעם.
נטייה למצב רוח כועס ורגזני.
רגישות מוגברת ונטייה להיפגע בקלות.
התנהגות וכחנית ומתריסה
ויכוחים חוזרים עם מבוגרים.
סירוב או התנגדות חוזרים לשיתוף פעולה עם חוקים שנקבעו על ידי מבוגרים.
נקמנות
הצקה מכוונת לאנשים אחרים.
נטייה לאובדן שליטה עצמית.
האשמת אחרים בטעויות או התנהגות לא נאותה שביצע האדם עצמו.
נטייה לנקמנות.
ההתנהגות מביאה לפגיעה משמעותית בתפקוד החברתי, הלימודי או התעסוקתי.
ההתנהגות אינה נגרמת כתוצאה ממצב פסיכוטי או הפרעת מצב רוח.
ההתנהגות אינה עונה לקריטריונים של הפרעת התנהגות אם האדם בן למעלה מ-18 שנים.
==שכיחות==
על פי 5 DSM שכיחות ההפרעה נעה בין 1%-11%. היקף ההפרעה משתנה, הממוצע הוא 3.3% ותלוי בגיל ובמין הילד. ניכר כי ההפרעה שכיחה יותר אצל גברים לפני גיל ההתבגרות (1.4:1) אך ההבדל אינו מובהק.
==טיפול==
במהדורה החמישית של המדריך האבחוני [[DSM]], שיצאה ב-2013, מחולקים התסמינים לשלוש קטגוריות:
* נטייה למצב רוח כעוס ורגזני – מאבד שליטה, מתעצבן בקלות, מוטרד בקלות, גס רוח.
שורה 38 ⟵ 61:
==לקריאה נוספת==
* רוברט קרסון, ג'יימס בוצ'ר וסוזן מינקה, (1998), '''פסיכופתולוגיה והחיים המודרניים''', רמת אביב: האוניברסיטה הפתוחה (עמוד 823)
* DSM- 5 American Psychiatric Association: Diagnostic and Statistical Manual of Mental Disorders, Fourth Edition. Washington DC: American Psychiatric Press.
==קישורים חיצוניים==
| |||