הבטחת איכות – הבדלי גרסאות

נוספו 271 בתים ,  לפני 4 שנים
←‏פתיח: הרחבת החלק הרשון
(←‏פתיח: תבנית "בעבודה")
(←‏פתיח: הרחבת החלק הרשון)
 
==הגדרה==
מרבים לבלבל בין המושג "אבטחת איכות" לבין המושג "[[בקרת איכות|ביקורת איכות]]", אך לאמיתו של דבר אין מדובר בביטויים נרדפים: בעוד שביקורת איכות עוסקת בבדיקת תוצר התהליך והתאמתו לקריטריונים שנקבעו מראש, הבטחת האיכות (מלשון "להבטיח") מטפלת בתהליכי העבודה במהלך מחזור החיים של המוצר, והיא בעלת אופי מניעתי.
 
הגדרת המושג "אבטחת איכות" מעוררת את השאלה היסודית יותר - מהי "[[איכות]]" או מהו מוצר "איכותי". ההגדרה המקובלת לאיכות, היא התאמה לשימוש (fitness to use) המיועד ו'''לציפיות''' המפורשות והמשתמעות של הלקוח הפוטנציאלי.
בעוד שביקורת איכות עוסקת בבדיקת תוצר התהליך והתאמתו לקריטריונים שנקבעו מראש, הבטחת האיכות (מלשון "להבטיח") מטפלת בנושאי תהליך, והיא בעלת אופי מניעתי.
 
[[ניהול מחזור חיי מוצר |מחזור החיים של מוצר]] מורכב מאוסף של שלבים, כאשר מחזור חיים אופייני של מוצר כולל: אפיון הצרכים, ניתוח, תכנון, הקמת המערכת, בדיקות, הפצה, הטמעה וכו'. בתעשיות השונות מקובל מגוון רחב של סוגי מחזורי חיים המותאמים למוצר. כל שלב במחזור החיים, מוגדר באמצעות מאפיינים (פרמטרים) כגון: קלט (Inputs) וקריטריונים לאיכותם, תוצרים (Products) וקריטריונים לאיכותם, [[מדד|מדדי]] כניסה - מתי ניתן להתחיל את העבודה על השלב, מדדי הצלחה (בסיום השלב) - האם השלב הסתיים בהצלחה, אחראי, מבצע(ים), מאשר, תשתית נדרשת לביצוע, תשתית נדרשת לבדיקות, תיאור התהליך הנדרש למימוש השלב וזאת, כתלות במורכבותבמשתנים רבים: מורכבות התהליך/השירות, ו/או בדרישותדרישות הלקוח, ו/אודרישות בדרישותחוק או [[תקן|התקן]], שעל פיו מבוצעות פעולות השלב, רמת הפירוט שנדרשת למבצעי התהליך ועוד.
הבטחת האיכות מגדירה את דרישות האיכות במחזור החיים של מוצר או שירות לאורך כל שלביו.
 
תפקידה של אבטחת האיכות הוא להגדיר את כל האמור לעיל, לאסוף מידע על התהליכים וליזום שיפורים בהגדרות אלו.
[[ניהול מחזור חיי מוצר |מחזור החיים של מוצר]] מורכב מאוסף של שלבים, כאשר מחזור חיים אופייני של מוצר כולל: אפיון הצרכים, ניתוח, תכנון, הקמת המערכת, בדיקות, הפצה, הטמעה וכו'. בתעשיות השונות מקובל מגוון רחב של סוגי מחזורי חיים המותאמים למוצר. כל שלב במחזור החיים, מוגדר באמצעות מאפיינים (פרמטרים) כגון: קלט (Inputs), תוצרים (Products), [[מדד|מדדי]] כניסה, מדדי הצלחה (בסיום השלב), אחראי, מבצע(ים), מאשר, תשתית נדרשת לביצוע, תשתית נדרשת לבדיקות, תיאור התהליך הנדרש למימוש השלב וזאת, כתלות במורכבות התהליך/השירות ו/או בדרישות הלקוח ו/או בדרישות [[תקן|התקן]], שעל פיו מבוצעות פעולות השלב.
 
הגדרת המושג "הבטחת איכות" מעוררת את השאלה היסודית יותר - מהי "[[איכות]]" או מהו מוצר "איכותי". ההגדרה המקובלת לאיכות, היא התאמה לשימוש (fitness to use) המיועד ו'''לציפיות''' המפורשות והמשתמעות של הלקוח הפוטנציאלי.בשנים האחרונות הבטחת האיכות פרצה מתחום המצומצם של תיכון וייצור תעשייתיים לתחומי השרות בתחום הרחב ביותר החל [[חינוך|מחינוך]], דרך שירותים פיננסיים וכלה בשירותים רפואיים; בכלל זה, מוצרי [[תוכנה]] ותעשיית המידע (Information Technology) בכללותה. בגלל האופי הייחודי של תהליכי פתוח מוצרי תוכנה, התפתחה תת-התמחות לענף זה בשם: [[SQA]] (הבטחת איכות תוכנה).
 
== היסטוריה ==
מושגים כגון "הנדסת איכות" ו"הבטחתאבטחת איכות" הינם חדשים יחסית, אך רעיונות לגבי איכות והבעיות הנובעות מאיכות ירודה קיימים מאז ה[[פרהיסטוריה]], כאשרהחל האדם החל לייצר כלים. הכליםהאומן הפשוטים- יוצרויצרן מ[[סלע|אבן]],הכלים או- [[עצם]],שאף והםלכך אופיינושהלקוח בפגמיםיהיה שוניםמרוצה אשר- נבעועל מחוסרזה מקצועיותהתבססו בייצורם.הן כאשרגאוותו הופיעוהמקצועית [[אומן|האומנים]]והן המתמחיםהצלחתו הכלכלית. הראשוניםלכן, שייצרועל כליםהאומן לשםהיה מכירתםלבקר לאחרים,את הופיעהאיכות גםעבודתו. בקרתבתקופות האיכותמסויימות משוםנקבעו שהאומןתקנים שאףמקצועיים לכךלאיכות שהלקוחהעבודה יהיהעל מרוצהידי [[גילדה|הגילדות]] במקצועיות.
 
לפניכל זאת היה נכון עד המיכון וחלוקת העבודה שהביאה [[המהפכה התעשייתית]], פועלאז ייצורנולדו היהשיטות אמורעבודה, לבקרבהן אתקבוצה איכותגדולה עבודתושל וזהאנשים, היהאשר חלקביצעו מגאוותועבודה המקצועיתדומה, קובצו יחד תחת ניהולו של מנהל עבודה, שתפקידו כלל בקרה על איכות העבודה.
 
עםבמחקרים שנערכו לאחר [[מלחמת העולם הראשונה]] התגלה שאיכות המוצרים שהגיעו לקו לא , נולדה השיטה של [[פס ייצור|פסי ייצור]] המוניים במפעלים. עם התפתחות זו ועם האפשרות שניתנה לפועלי הייצור להרוויח יותר ככל שתפוקתם גדלה (להלן: "[[שכר עידוד|פרמיה]]"), נוצרה בעיית הצטברות חלקים פגומים ופסולים. הפתרון שנמצא היה יצירת תפקיד חדש של מבקרי איכות, שיועדו באופן בלעדי למיין את החלקים ולסלק את הפגומים לפני שהגיעו לשלב העיבוד הבא וכך הלאה עד למוצר הסופי. זאת נעשה בעקבות העלאת המודעות בנושא עלויות הייצור הגבוהות, הכרוכות במציאת החלקים הפגמים וסילוקם.
המהפכה התעשייתית הולידה שיטות, בהן קבוצה גדולה של אנשים, אשר ביצעו עבודה דומה, קובצו יחד תחת ניהולו של מנהל עבודה, שתפקידו כלל בקרה על איכות העבודה.
 
עם [[מלחמת העולם הראשונה]], נולדה השיטה של [[פס ייצור|פסי ייצור]] המוניים במפעלים. עם התפתחות זו ועם האפשרות שניתנה לפועלי הייצור להרוויח יותר ככל שתפוקתם גדלה (להלן: "[[שכר עידוד|פרמיה]]"), נוצרה בעיית הצטברות חלקים פגומים ופסולים. הפתרון שנמצא היה יצירת תפקיד חדש של מבקרי איכות, שיועדו באופן בלעדי למיין את החלקים ולסלק את הפגומים לפני שהגיעו לשלב העיבוד הבא וכך הלאה עד למוצר הסופי. זאת נעשה בעקבות העלאת המודעות בנושא עלויות הייצור הגבוהות, הכרוכות במציאת החלקים הפגמים וסילוקם.
 
כך, בשנות ה-30 של המאה ה-20, נולדו גישות ביקורת איכות חדשות, אשר ראשיתן ב[[ארצות הברית]]. גישות אלה התבססו על שיטות [[סטטיסטיקה|סטטיסטיות]], ועיקרן דגימה, במקום בחינה פרטנית של כל חלק וחלק. השם שניתן לשיטות אלה הינו: SPC-Statistical Process Control ([[תהליך בקרה סטטיסטי|תהליכי בקרה סטטיסטיים]]) והן כוללים מכלול פעולות ותהליכים אשר נועדו להבטיח את האיכות בכל שלבי הייצור, החל [[תכנון מוצר|מתכנון המוצר]], ועד ל[[בדיקות קבלה]] אצל הלקוח או המשתמש.
33

עריכות