הבטחת איכות – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←פתיח: תבנית "בעבודה" |
←פתיח: הרחבת החלק הרשון |
||
שורה 4:
==הגדרה==
מרבים לבלבל בין המושג "אבטחת איכות" לבין המושג "[[בקרת איכות|ביקורת איכות]]", אך לאמיתו של דבר אין מדובר בביטויים נרדפים: בעוד שביקורת איכות עוסקת בבדיקת תוצר התהליך והתאמתו לקריטריונים שנקבעו מראש, הבטחת האיכות (מלשון "להבטיח") מטפלת בתהליכי העבודה במהלך מחזור החיים של המוצר, והיא בעלת אופי מניעתי.
הגדרת המושג "אבטחת איכות" מעוררת את השאלה היסודית יותר - מהי "[[איכות]]" או מהו מוצר "איכותי". ההגדרה המקובלת לאיכות, היא התאמה לשימוש (fitness to use) המיועד ו'''לציפיות''' המפורשות והמשתמעות של הלקוח הפוטנציאלי.
[[ניהול מחזור חיי מוצר |מחזור החיים של מוצר]] מורכב מאוסף של שלבים, כאשר מחזור חיים אופייני של מוצר כולל: אפיון הצרכים, ניתוח, תכנון, הקמת המערכת, בדיקות, הפצה, הטמעה וכו'. בתעשיות השונות מקובל מגוון רחב של סוגי מחזורי חיים המותאמים למוצר. כל שלב במחזור החיים, מוגדר באמצעות מאפיינים (פרמטרים) כגון: קלט (Inputs) וקריטריונים לאיכותם, תוצרים (Products) וקריטריונים לאיכותם, [[מדד|מדדי]] כניסה - מתי ניתן להתחיל את העבודה על השלב, מדדי הצלחה (בסיום השלב) - האם השלב הסתיים בהצלחה, אחראי, מבצע(ים), מאשר, תשתית נדרשת לביצוע, תשתית נדרשת לבדיקות, תיאור התהליך הנדרש למימוש השלב וזאת, כתלות
תפקידה של אבטחת האיכות הוא להגדיר את כל האמור לעיל, לאסוף מידע על התהליכים וליזום שיפורים בהגדרות אלו.
▲[[ניהול מחזור חיי מוצר |מחזור החיים של מוצר]] מורכב מאוסף של שלבים, כאשר מחזור חיים אופייני של מוצר כולל: אפיון הצרכים, ניתוח, תכנון, הקמת המערכת, בדיקות, הפצה, הטמעה וכו'. בתעשיות השונות מקובל מגוון רחב של סוגי מחזורי חיים המותאמים למוצר. כל שלב במחזור החיים, מוגדר באמצעות מאפיינים (פרמטרים) כגון: קלט (Inputs), תוצרים (Products), [[מדד|מדדי]] כניסה, מדדי הצלחה (בסיום השלב), אחראי, מבצע(ים), מאשר, תשתית נדרשת לביצוע, תשתית נדרשת לבדיקות, תיאור התהליך הנדרש למימוש השלב וזאת, כתלות במורכבות התהליך/השירות ו/או בדרישות הלקוח ו/או בדרישות [[תקן|התקן]], שעל פיו מבוצעות פעולות השלב.
== היסטוריה ==
מושגים כגון "הנדסת איכות" ו"
▲עם [[מלחמת העולם הראשונה]], נולדה השיטה של [[פס ייצור|פסי ייצור]] המוניים במפעלים. עם התפתחות זו ועם האפשרות שניתנה לפועלי הייצור להרוויח יותר ככל שתפוקתם גדלה (להלן: "[[שכר עידוד|פרמיה]]"), נוצרה בעיית הצטברות חלקים פגומים ופסולים. הפתרון שנמצא היה יצירת תפקיד חדש של מבקרי איכות, שיועדו באופן בלעדי למיין את החלקים ולסלק את הפגומים לפני שהגיעו לשלב העיבוד הבא וכך הלאה עד למוצר הסופי. זאת נעשה בעקבות העלאת המודעות בנושא עלויות הייצור הגבוהות, הכרוכות במציאת החלקים הפגמים וסילוקם.
כך, בשנות ה-30 של המאה ה-20, נולדו גישות ביקורת איכות חדשות, אשר ראשיתן ב[[ארצות הברית]]. גישות אלה התבססו על שיטות [[סטטיסטיקה|סטטיסטיות]], ועיקרן דגימה, במקום בחינה פרטנית של כל חלק וחלק. השם שניתן לשיטות אלה הינו: SPC-Statistical Process Control ([[תהליך בקרה סטטיסטי|תהליכי בקרה סטטיסטיים]]) והן כוללים מכלול פעולות ותהליכים אשר נועדו להבטיח את האיכות בכל שלבי הייצור, החל [[תכנון מוצר|מתכנון המוצר]], ועד ל[[בדיקות קבלה]] אצל הלקוח או המשתמש.
| |||