ברוך טולידאנו – הבדלי גרסאות

הרב '''ברוך טולידאנו''' ([[1883]] - [[1969]]) היה איש ציבור בטבריה, ממייסדי שכונת הרמב"ם בעיר, [[חוקר]] [[ספרות]] [[הלכה]] ב[[ערבית יהודית]] ואב בית הדין הרבני ב[[יפו]].

נולד בכפר [[פקיעין]] שבגליל העליון ב-[[24 בספטמבר]] 1883 ([[כ"ב באלול]] [[ה'תרמ"ג]]) למרים רימו לבית סיסו ולב [[יהודה טולידאנו]] שעלה לישראל מ[[מקנס]] שב[[מרוקו]] בשנת 1863 ([[ה'תרכ"ג]]). בילדותו התחנך על ידי הרב [[יצחק הכהן]], ובהמשך אצל הרב [[משה מאיר חי אליקים]]. במקביל למד בישיבה שניהל אביו.

בשנת 1902 בגיל 19 נישא לחנה בת הרב יוסף דוד אבולעפיה, ויחד נולדו להם שבעה ילדים, כשיהודה, הקטן מביניהם נהרג במלחמת העצמאות באשדוד.

לפני [[מלחמת העולם הראשונה]] החל לשמש כמורה בפקיעין מטעם וועד "[[חובבי ציון]]" באודסה. בתקופתבתקופה שהותו בכפרזו עורר את הוועד ונציגיו בישראל לרכוש את הכפר הערבי [[כסרא-סמיע|סמיע]]., אך לאחר דיונים ומשא ומתן ארוך, לא יצאה משום מה התוכנית אל הפועל.

בשל [[נתינות|נתינותו]] הצרפתית, עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה קיבל פקודה מטעם השלטונות הצבאיים לעזוב את הארץ ל[[קורסיקה]] עם משפחתו. לאחר שאיחר להגיע לאוניה שיצאה מביירותמ[[ביירות]] לקורסיקה, נסע עם רעייתו ושלושת ילדיו ל[[חלב (עיר)|חלב]] שב[[סוריה]], שם התרכזו [[גלות|גולים]] יהודים רבים. בתקופת שהותו שם שימש כנציג מטעם הגולים אל מול ראשי הקהילה היהודית בעיר. בשנת 1916 ([[ה'תרע"ו]]) ניתן צו מטעם [[צבא טורקיה|הצבא הטורקי]] לגייס לשורותיו את נתיני צרפת מ[[אלג'יריה]]. בעקבות גיוס גולים שמוצאם מאלג'יריה לצבא, פעל בהצלחה במאמץ רב יחד עם איש הציבור המקומי משה ששון לביטול הגיוס.

בטבריה התבלט בפעילותו הציבורית, ויחד עם אחיו הרב [[יעקב משה טולידאנו]] פעל לרכישת 70 דונם עליה הוקמה שכונת הרמב"ם (מימוניה), ובהמשך פעלו לחידוש מצבת קברו של הרמב"ם. כן נודע בהתנגדותו להשערת הרב [[אהרן קמינקא]] בנוגע לפרסום דעתו ש[[קבר הרמב"ם]] נמצא ב[[מצרים]]., בייחוד לאחר שמצא את קברו של [[דוד הנגיד]] נכד הרמב"ם בסמוך למתחם הקבר של סבו, התחזקה דעתו בנוגע למקום קבורתו של הרמב"ם.

היה שותף לחלק מממצאיו ופעילויותיו של אחיו הרב יעקב משה. ב[[דמשק]] שבסוריה גילו יחד את כתב היד של [[פירוש המשנה לרמב"ם]] בשפה הערבית, ובהמשך תרגמו הרב ברוך לעברית. כן פרסם לראשונה הוכחות לקיומו של חיבור "מחזיק הבדק" מאת הרב אברהם בן נתן, כשהסתמך בין היתר על הציטוטים הלקוחים ממנו שנכתבו בספר "עץ חיים".