רפה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
{{לשכתב}} תגית: הוספת תבנית לשינויים בערך |
סקריפט החלפות (שנייה, דווקא, גרפי), אחידות במיקום הערות שוליים |
||
שורה 1:
{{לשכתב|ניסוח לקוי}}
[[קובץ:Aleppo Codex Joshua 1 1.jpg|ממוזער|300x300px|הרפה מופיע רבות בכתב יד כתר ארם צובא. בשורה הראשונה בתמונה הזאת הוא מופיע באותיות יוד (במילה ו'''י'''הי), תי"ו (במילה מו'''ת''') ועל האותיות בי"ת ודל"ת גם יחד (במילה ע'''בד''').{{הערה|[[אהרן בן משה בן אשר]] שמסר וניקד את הכתר, כתב פעמים רבות קו רפה משותף לשתי אותיות. לעתים משמעות הרפה ביחס לכל אות שונה. היינו, קו בודד/
'''רָפֶה''' הוא מונח בעברית שלו מספר משמעויות שונות.
== רפה כסימן דקדוקי
המשמעות הנפוצה ביותר כיום למונח רפה, מתייחסת לאותיות [[בג"ד כפ"ת]], להן שתי צורות היגוי; האחת קשה (סותמת/פוצצת) ומסמנים אותה עם נקודה בתוך האות (ומשמעותה [[דגש קל]]), והשנייה רפה (חוככת), ובלשון הגמרא היגוי מוארך
במשמעות
הרפה סומן על ידי המסרן, בכתבי יד של ה[[תנ"ך|מקרא]].
ב[[ניקוד העברית בת ימינו]] לא מקובל לסמן את הרפה: המוסכמה היא שהעדר דגש באות, משמעו סימונה כרפָה.
שורה 14:
בעבר, לסימן הרפה (קו ישר אופקי מעל האות) הייתה יכולה להיות משמעות אחרת, ולא רק סימן הבחן לכך שהאות היא רפה (אינה דגושה ב[[דגש קל]]).
בתמונה למעלה משמאל, האות א' במילים וי'''א'''מר
בעת האחרונה, חלק מהסידורים המודפסים חזרו לעתים לעשות שימוש בסימן הרפה; כדי לסמן אות רפה, או במשמעות חדשה שלא הייתה מוכרת בעבר - לסמן שווא נע.
שורה 24:
בכתיב התקני של [[יידיש]] לפי שיטת [[ייווא]] אותיות בי"ת, כף, פא ותו שאינן דגושות אמורות להיכתב עם סימן הרפה, אך הכותבים ביידיש לא תמיד מקפידים על כך וספרים רבים מודפסים ללא רפה או משתמשים בו באופן בלתי־עקבי.
== רפה במשמעות לשונית שאינה סימן
בפיסקה זו מדובר על שימוש במונח רפה, ולא סימון
בעלי המסורה והמדקדקים המסורתיים, השתמשו במונח רפה - לאו
המונח רפה אצל בעלי מסורה (
סוג ראשון: כאשר אות מאותיות טס שקץ נוזלים, ראויה להידגש בדגש חזק - והיא לא נדגשת, בעיקר באותיות המנוקדות בשווא. למשל, על האות נ' בפסוק וַיְקַ'''נְ'''אוּ־ב֖וֹ אֶחָ֑יו וְאָבִ֖יו שָׁמַ֥ר אֶת־הַדָּבָֽר (בראשית
הדוגמה באות י' במילה ויהי בתמונה למעלה מימין, מראה שבמקרים רבים, המסרן רשם את קו הרפה מעל המילה, כשאין בצידה הערת מסורה מפורשת. הערת מסורה תבוא
לעומת זאת, במילים שבאות פעמים רבות במקרא, כגון ו'''י'''הי, וי'''ק'''חו, ה'''ל'''לויה - לא תהא הערת מסורה "רפה",
סוג שני: אות מ' שוואית בכל הטיות בנייני המפעל המפועל שכולם רפים
דווקא נדירה, הערת מסורה רפה על בגד כפת במובן זה, של היעדר דגש. לדוגמה, הֲלֹ֗א ט֛וֹב עֹלְל֥וֹת אֶפְרַ֖יִם מִ'''בְ'''צִ֥יר אֲבִיעֶֽזֶר - ב' רפויה (שופטים ח'', ב').
סוג שלישי: נמסר רפה על אות ה', במקרים שדרך כלל תבוא מופקת, או שיש חשש שיחשבו שהיא מופקת. בעלי המסורה מסרו "רפה", להבהיר שהאות אינה מופקת (
==ביבליוגרפיה==
|