יעקב הצדיק – הבדלי גרסאות

'''יעקב בן יוסף''', או כפי הגרסה ה[[ארמית]] '''יעקב בר יוסף''' (נפטר בשנת [[62]]), המכונה בקרב [[נצרות|נוצרים]] '''יעקב הצדיק''' (ב[[יוונית]]: Iάκωβος); '''יעקב ירושלים''', וכן '''Ἰάκωβος τὸν ἀδελφὸς τοῦ κυρίου''' (יעקב אחי האדן), היה, על פי המסופר ב[[הבשורה על-פי מתי|בשורה על-פי מתיו]] י"ג 55 וב[[הבשורה על-פי מרקוס|בשורה על-פי מרקוס]] ו' 3, אחיו של [[ישו|ישוע]] ובנו של [[יוסף הקדוש|יוסף]] בעלה של [[מרים, אם ישו|מרים]]. אחיו הנוספים היו [[יהודה, אחי ישו|יהודה]], [[יוסה]] ושמעון.

יעקב מוזכר כאחי ישועישו גם בספרים נוספים של [[הברית החדשה]] - ב[[מעשי השליחים]] י"ב 17, וב[[איגרת אל הגלטים]] (שנכתבה על ידי [[פטרוס הקדוש]]) א' 19.

איזכוריו של יעקב ב[[הברית החדשה|ברית החדשה]] מועטים ביותר, אף שניתן ללמוד מ"[[מעשי השליחים]]" כי יעקב היה דמות בעלת השפעה רבה בקרב הקהילה הנוצרית ב[[ירושלים]], בשנים שלאחר [[צליבת ישו|צליבת ישוע]]. כך לדוגמה בעת ש[[פטרוס]] נאלץ להימלט מ[[ירושלים]] בשל רידפתו על ידי [[אגריפס הראשון]], הוא מודיע על כך ליעקוב (מעשי השליחים י"ב 17); וכאשר הנוצרים שהתגוררו ב[[אנטיוכיה]] התווכחו בשאלה האם יש [[ברית מילה|למול]] את הגויים שהצטרפו לנצרות, ליעקב תפקיד חשוב בניסוח החלטת [[מועצת ירושלים]] (מעשי השליחים ט"ו 13). כמו כן, על פי [[האיגרת הראשונה אל הקורינתים]], [[פאולוס]] (כותב האיגרת) מציין כי ישועישו, לאחר תחייתו, התגלה ליעקב, וב[[האיגרת אל הגלטים|איגרת אל הגלטים]] מציין פאולוס כי יעקב (יחד עם פטרוס ויוחנן) הם שלושת "עמודי הכנסייה".

[[הירונימוס]], בכתביו, מציין כי ליעקב לבדו הייתה הסמכות להיכנס ל[[קודש הקודשים]] ב[[בית המקדש]] - דבר שממנו ניתן להסיק כי היה [[כהן גדול]], דבר שלא ייתכן כי משפחתו של ישועישו על פי המסורת הנוצרית באה משבט יהודה ולא משבט לוי. היו כאלה שניסו לזהות את יעקב הצדיק עם יעקב אחי ישועישו, בכתבי [[יוספוס פלאביוס]]. בסיפרו "[[קדמוניות היהודים]]", מזכיר יוספוס את יעקב אחי ישועישו שנסקל לאחר מותו של הנציב הרומאי [[פורקיוס פסטוס]] ולפני מינויו של [[לוקיוס אלבינוס]] כנציב (קדמוניות כ' 9), הינו בשנת [[62]] לספירה. הכוהן הגדול באותה עת [[חנן בן חנן]] ניצל את הזמן שבין הנציבים, וכינס את ה[[סנהדרין]] אשר שפטה את יעקב וגזרה את מותו ל[[סקילה (הלכה)|סקילה]] בגין [[מינות (יהדות)|כפירה]] ביהדות. הטקסט המקורי של יוספוס שובש על ידי נזירים שהעתיקו את כתביו ולא ניתן לזהות בוודאות את יעקב אחי ישועישו המוזכר בספר עם יעקב הצדיק. כמו כן לא ניתן לדעת בוודאות האם ישועישו שמוזכר בפרשייה הוא ישועישו בן יוסף (ישועישו הנוצרי) או ישועישו בן גמליאל (הכהן הגדול) או ישועישו בן דומנאוס (הכהן הגדול).

ספרים נוספים אשר שויכו ליעקב היה הספר ה[[פסאודואפיגרפיה|פסאודואפיגרפי]] "[[האפוקליפסה הראשונה של יעקב]]" (בה מצוין כי יעקב נמלט מירושלים בשנת [[70]] קודם למצור הרומאי על העיר, אולם ייתכן שמדובר בכך שנוצרי העיר שנמלטו קודם למצור נטלו עימם את עצמותיו של יעקב); וכן ה"[[הבשורה המאוחרת של יעקב]]" שנכתבה ב[[המאה השנייה|מאה השנייה]], אף שנטען בה כי נכתבה על ידי יעקב.

==קרבתו המשפחתית לישועלישו==

ב[[הבשורה על-פי מתי|בשורה על-פי מתי]] (י"ג 55), ב[[הבשורה על-פי מרקוס|בשורה על פי מרקוס]] (ו 3) וב[[האיגרת אל הגלטים|איגרת אל הגלטים]] (א 19) מוזכרים האחים של ישועישו, ובהם יעקב, [[יהודה, אחי ישו|יהודה]], יוסף (או יוסה) ושמעון. יעקב מופיע תמיד ראשון ברשימות, דבר המעיד על היותו הבכור. גם בספרו "[[קדמוניות היהודים]]" מציין [[יוספוס פלאביוס]] כי יעקב היה אחיו של ישועישו.

מאחר שעל פי האמונה הנוצרית ישועישו נולד ל[[מרים, אם ישו|מרים]] בהיותה [[בתולה]], לא ברור הקשר בין יעקב לישועלישו, והיותו אח בכור (על פי אמונת [[הכנסייה הקתולית]] ו[[הכנסייה האורתודוקסית]] מרים נותרה בבתוליה גם לאחר [[הולדת ישו|הולדת ישוע]], ועד יום מותה). מסיבה זו מאמינים בכנסיות אלה כי יעקב היה אח חורג של ישועישו (בן של [[יוסף הנגר]] מנישואים קודמים), דבר המסביר את היות יעקב אח בכור של ישועישו.

(כנסיות פרוטסטנטיות מאמינות כי יעקב היה הבכור בין יתר אחיו של ישועישו, וכי יעקב נולד אחרי הולדת ישועישו.)

ישנם תאולוגים נוצריים המאמינים כי מדובר ב"אח רוחני" של ישועישו או בבן דוד.

בשנת [[2002]] פורסם ב-"Biblical Archaeology Review" דו"ח על גילוי [[גלוסקמא]] הנושאת את הכיתוב "יעקב בר יוסף אחי ישוע",ביהמ"ש המחוזיגלוסקמא בירושליםשהייתה קבעבבעלות בהכרעתהאספן דין[[עודד בתגולן]]. 438גלוסקמא עמודיםזו, כיאם לאהייתה הוכחאמיתית, שהכתובתהייתה שלמהווה הגלוסקמאראייה אוארכאולוגית חלקראשונה ממנהלקיומו זויף,של וכיישו. הואבשנת מאמץ[[2003]] אתפרסמה הראיות[[רשות שהוצגו בפניהעתיקות]] ביהמדו"שח לכךהמסביר שגולן רכש אתמדוע הגלוסקמא בשנות השבעים של המאה הקודמת. המדינה ורשות העתיקות לא ערערו על הכרעת הדין והגלוסקמא הוחזרהאמנם בהוראתמתקופת בית המשפטהמקדש לאספן עודד גולןהשני,וזו היאאולם הראיההכתובת הארכיאולוגית הראשונה לישוע הנוצרי,הסרטים הדוקומנטריים "אחיו של ישוע" (דיסקברי, 2003) ו"הקבר האבוד של ישוע" (ג'יימס קמרון ושמחה יעקובוביץ) נקשרו לתגלית זומזויפת.