הומו היידלברגנסיס – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מיון קטגוריה
סקריפט החלפות (), הסרת קישורים עודפים
שורה 41:
=== האדם הגלילי ===
{{הפניה לערך מורחב|האדם הגלילי}}
בשנת [[1925]] חפר ה[[ארכאולוג]] ה[[בריטים|בריטי]] [[פרנסיס טרוויל-פיטר]] ב[[מערת זוטייה]] ב[[נחל עמוד]] ב[[ארץ ישראל]], וגילה שבר גולגולת הכולל חלק מן הפנים והמצח של אדם קדום, אשר קיבל את הכינוי הפופולרי "[[האדם הגלילי]]" (אנגלית: Galilee Man). האדם הגלילי סווג בתחילה כ[[האדם הניאנדרטלי|ניאנדרטל]], אבל סיווג זה אינו סביר, משום שמקורו של המאובן ככל הנראה בשכבה ה[[התרבות האשלו-יברודית|אשלו-יברודית]] במערה, אשר קדמה לזמנם של הנאנדרטלים. גיל הגולגולת מוערך לכ-300 אלף עד 220 אלף שנים, גיל קדום משל ניאנדרטלים{{הערה|Gisis, I., Bar-Yosef, O., 1974. New excavations in Zuttiyeh Cave. Paléorient 2, 175-180.}}. כיום משויך איש הגליל לעתים לקטגוריות מעורפלות כמו "קדם-ניאנדרטל" או "הומו ספיינס ארכאי", אך הוא דומה במאפייניו וגילו למאובני היידלברגנסיס האפריקנים, וכמוהם מצטיין ברכסי גבות מסיביים ובמרחק גדול בין העיניים{{הערה|1=G. Philip Rightmire (2009) [http://www.pnas.org/content/106/38/16046.full Middle and later Pleistocene hominins in Africa and Southwest Asia] '''Proceedings of the National Academy of Sciences USA''', Vol. 106 pp. 16046-16050; doi:10.1073/pnas.0903930106}}. אין לבלבל את איש הגליל עם המאובנים הניאנדרטלים שהתגלו לאחר מכן ב[[מערת עמוד]] (ולא ב[[מערתבמערת זוטייה]]) ב[[נחל עמוד]], שתיארוכם מאוחר בהרבה ותרבותם מוסטרית. אתרים ארכאולוגים נוספים בארץ החשודים כאתרי היידלברגנסיס הם [[מערת תנור]] ב{{ה|כרמל}} ו[[מערת קסם]] ליד [[מחלף קסם]]. בשתיהן נמצאו כלי-אבן אשלים רבים המתוארכים לפלייסטוקן התיכון, כ-800 אלף עד 200 אלף שנה לפני זמננו, בשכבותיהן העתיקות יותר, אך עדיין לא נמצאו בשכבות אלו מאובני אדם המאפשרים לזהות ולסווג את הסתתים.
 
===מאובני היידלברגנסיס נוספים מתגלים באירופה===
שורה 47:
מ-[[1935]] ועד [[1955]] התגלו בסוונסקום (Swanscombe) שבאנגליה שברי גולגולת חסרת פנים הדומה בגודלה ובצורתה לגולגולת שטיינהיים{{הערה|שם=rightmire1998}}.
<gallery widths="140px" heights="140px" perrow="4">
קובץ:Homo heidelbergensis (Erstbeschreibung) 05.jpg| לסת מאוּאֶר (מבט עילי ותחתי) בצילום מתוך המאמר של שטנזאק מ- 1908
קובץ:Broken Hill Skull (Replica01).jpg|גולגולת "אדם רודזיה" מקאבווה, זמביה
קובץ:Rhodesian Man.jpg|גולגולת אדם רודזיה במבט מן הצד
שורה 145:
===היידלברגנסיס כמין בפני עצמו===
[[קובץ:Biface Extension.png|שמאל|ממוזער|290px|מפת התפוצה של כלי-אבן מן התרבות האשלית בעולם הישן. על פי התאוריה האחדנית כל הכלים האלו נוצרו על ידי אותו מין, הומו ארקטוס, בעוד שלפי תאוריות פצלניות הכלים מאירופה נוצרו על ידי המין הומו היידלברגנסיס]]
על אף שהתפיסה האחדנית מסבירה יפה את השינוי ההדרגתי בנפח המוח בשושלת האדם, היא מתקשה להתמודד עם התגליות האחרונות מן ה[[גנום]] האנושי, ובפרט התגלית שמוצא כל האנושות המודרנית הוא מאוכלוסיית בסיס קטנה באפריקה לפני 100 עד 200 אלף שנה בלבד ("המוצא האפריקני"){{הערה|שם=harvati2007}}{{הערה|שם=rightmire2008}}. בניגוד לניבוי של הגישה האחדנית, הממצאים הגנומים מראים שרביית כלאיים פוריה לא התקיימה בין הומו ספיינס ממוצא אפריקני לבין האוכלוסיות המקומיות ביבשות שאליהן הוא היגר - האדם הניאנדרטלי באירופה וארקטוס באסיה (עדיין לא ניתן להוציא מכלל אפשרות שרבייה כזו התקיימה בהקף מוגבל ביותר). בנוסף, הגנום של ניאנדרטלים משוחזר בשנים האחרונות על פי DNA שמוצה מתוך עצמות מאובנות, ושני מחקרים בלתי-תלויים העריכו לפיו שהאב הקדמון המשותף של המין האנושי המודרני והניאנדרטלים חי לאחרונה לפני כ- 700 אלף שנה, בהתאמה טובה עם התיארוך של מאובני היידלברגנסיס{{הערה|1=James P. Noonan et al (2006) [http://www.sciencemag.org/cgi/content/abstract/sci;314/5802/1113 Sequencing and Analysis of Neanderthal Genomic DNA] '''Science''', Vol. 314, pp. 1113 - 1118; doi:10.1126/science.1131412}}{{הערה|1=Richard E. Green et al (2008) [http://www.cell.com/retrieve/pii/S0092867408007733 A Complete Neandertal Mitochondrial Genome Sequence Determined by High-Throughput Sequencing] '''Cell''', Vol. 134, pp. 416-426; doi:10.1016/j.cell.2008.06.021}}. אם היידלברגנסיס אכן היה האב הקדמון המשותף של האדם המודרני והניאנדרטלים, סביר שגם הוא היה מין בפני עצמו, שכן גם לאדם המודרני וגם לניאנדרטלים מאפיינים מובהקים וחדשים יחסית אשר הופיעו לפני כ-200 אלף שנים לכל היותר.
 
הגישה הפצלנית מציעה למעשה מספר השערות קרובות לאבולוציה של היידלברגנסיס. ההשערה הפשוטה ביותר כוללת במין זה גם את המאובנים האפריקאים כמו גולגולת בודו ואדם רודזיה וגם את המאובנים האירופים כמו ממצאי אטאפוורקה ואראגו ("היידלברגנסיס במובן הרחב" או ''Homo heidelbergensis sensu lato''). לפי השערה זו המין היידלברגנסיס התפתח באפריקה מארגסטר לפני כמיליון עד 700 אלף שנה והתפשט לאירופה. בידוד האוכלוסיות האירופיות מהאפריקאיות גרם להתפצלות, ולהתפתחות נפרדת של האוכלוסייה האירופית לניאנדרטלים והאוכלוסייה האפריקנית לאדם המודרני. השערה פצלנית שנייה מציעה תסריט דומה אבל כוללת במין היידלברגנסיס רק את המאובנים האירופים ("היידלברגנסיס במובן הצר" או ''Homo heidelbergensis sensu stricto''), בעוד המאובנים האפריקנים נחשבים לצורה מתקדמת של ארגסטר. השערה שלישית, אפילו יותר פצלנית, משייכת את המאובנים האפריקנים למין משלהם, אשר במקרה זה ייקרא הומו רודזיינסיס (על שם אדם רודזיה){{הערה|שם=rightmire2008}}.
שורה 170:
==לקריאה נוספת==
<div style="direction: ltr;">
* G. Philip Rightmire (1998), [http://www.archeo.uw.edu.pl/en/zalaczniki/upload23.pdf '''Human Evolution in the Middle Pleistocene: The Role of Homo heidelbergensis'''], Evolutionary Anthropology, Vol. 6, pp. 218-227.
* Katerina Harvati (2007), [http://www.eva.mpg.de/evolution/staff/harvati/pdf/085-094_GFU16_Harvati.pdf '''100 years of Homo heidelbergensis – life and times of a controversial taxon'''], Mitteilungen der Gesellschaft für Urgeschichte, Vol. 16, p. 85.
* G. Philip Rightmire (2008), [http://www3.interscience.wiley.com/cgi-bin/fulltext/117921414/PDFSTART?CRETRY=1&SRETRY=0 '''Homo in the Middle Pleistocene: Hypodigms, Variation, and Species Recognition'''], Evolutionary Anthropology, Vol. 17, pp. 8-21. {{PDF}}
</div>