העלייה לביריה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Matanyabot (שיחה | תרומות)
שורה 4:
הורדתה מהקרקע של נקודת היישוב [[הגליל העליון|הגלילית]] המבודדת, נתפסה על ידי הנהגת היישוב כ[[תקדים]] מסוכן, וכפגיעה ישירה בזכות להתיישבות חופשית, בהמשך לגזירות "[[הספר הלבן (1939)|הספר הלבן]]" ו[[תקנות העברת קרקעות|חוק הקרקעות]] המפלה שבא בעקבותיהן.
 
[[היישוב]] הגיב בעלייה המונית של אלפים אל ביריה, אל מול התנגדותו של [[הצבא הבריטי]]. העלייה נערכה על ידי חניכי [[תנועת נוער|תנועות הנוער]], פועלים וחיילים משוחררים, בליל [[י"א באדר]] [[ה'תש"ו]] ([[1946]]). תאריך זה נבחר, אם במטרה להסמיךלהצמיד את האירוע ליום הזיכרון ל[[מאורעות תל חי]] ואם במטרה להסוות את האירוע כעלייה השנתית של בני נוער ל[[תל חי]]. בתחילה גילו הבריטים התנגדות עיקשת ופיזרו את המתיישבים ב[[טנק]]ים וב[[שריונית|שריוניות]]. לאחר הפעם השנייה שעלו המונים לביריה הסכימו שלטונות המנדט לקיומו של יישוב קבע במקום.
 
ההתנגדות ההמונית להסרת נקודת היישוב היהודית וכניעת השלטונות הבריטים, נתפסה כהצלחה של אנשי היישוב במאבק על ההתיישבות. ביריה נתפסה כסמל להתיישבות ולעמידה איתנה וכציון דרך חשוב לקראת התיישבות חופשית, [[עלייה]] חופשית ומדינה עברית עצמאית.