|
[[קובץ:Shrine of the Book.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מתחם היכל הספר]]
'''היכל הספר''' הוא אגף ב[[מוזיאון ישראל]] המשמש מקום משכן לכמה מהתגליות ה[[ארכאולוגיה|ארכאולוגיות]] החשובות של [[המאה ה-20]], ביניהן כתבי-יד עתיקים ונדירים כגון [[מגילות מדבר יהודה]] ו[[כתר ארם צובה]]. היכל הספר מוקדש ברובו לאורחות החיים של כתות יהודיות קדומות.
==מבנה ההיכל==
===תכנון המבנה===
[[קובץ:מוזיאוןישראל01.JPG|250px|ממוזער|רחבת הכניסה להיכל הספר וקיר הבזלת]]
במקור תוכנן המבנה להוות חלק מ[[הספרייה הלאומית]] על [[האוניברסיטה העברית בירושלים#קמפוס גבעת רם|קמפוס גבעת רם]] של האוניברסיטה העברית הסמוכה.
המבנה תוכנן על ידי ה[[אדריכל]] [[ארמן פיליפ בארטוס]] ([[1910]]–[[2005]]) אשר נבחר בשנת [[1955]] על ידי מממן הפרויקט, [[דוד שמואל גוטסמן]] ([[1885]]–[[1956]]), אשר רכש ארבע מהמגילות עבור המוזיאון והסכים לממן את המבנה להצגתן. האדריכל בארטוס נבחר בשל נישואיו לסלסט רות, ביתו של גוטסמן. עם בארטוס שיתף פעולה בתכנון המבנה האדריכל [[פרדריק ג'ון קיזלר]] ([[1890]]–[[1965]]).
בחירת האדריכלים עוררה התנגדות רבה בקרב אדריכלים ישראלים אשר טענו כי למבנה בעל חשיבות זה יש לבחור אדריכלים מקומיים. הביקורת הועלתה בעיקר נגד ה[[נפוטיזם]] וכן נגד ההשכלה הארכיטקטונית של קיזלר אשר לא סיים את לימודי האדריכלות שלו (אותם עשה ב[[וינה|ווינה]] ו[[ברלין]]) והיה חסר תואר רשמי (אף שהיה לו רישיון של [[מדינות ארצות הברית|מדינת]] [[ניו יורק (מדינה)|ניו יורק]] לעסוק באדריכלות).
למרות הביקורות שליוו את הקמת המבנה, נחשב המבנה מיד עם חנוכתו לאחד מהמבנים בעלי רמת הגימור הגבוהה ב[[ישראל]]. כמו כן, נחשב המבנה ליצירה האוונגרדית היחידה שנוצרה בישראל.
[[קובץ:Schrein des Buches002.jpg|ימין|650px]]
[[קובץ:Musée de Jérusalem - Israël (7556059626).jpg|250px|ממוזער|מזרקות המים, "וזרקתי עליכם מים טהורים וטהרתם"]]
{{-}}
===חזון אדריכלי===
[[קובץ:Shrine of the Book -down stairs.jpg|250px|ממוזער|המדרגות המובילות לרחבת הכניסה, דימוי חוויית הכניסה למקווה]]
[[קובץ:Shrine of the Book 2.jpg|250px|ממוזער|הכיפה וקיר הבזלת]]
| 