תרומות ומעשרות – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←דיני ההפרשה: הפרדה בין תנאי חיוב לדינים שונים, יש לחדד את התנאי של 'קביעה למעשרות' שאינו ברור דיו |
←נתינת המעשרות: הסבר חסר על נוסח הפרשת תרומות ומעשרות |
||
שורה 93:
[[מעשר שני]] שייך לבעל היבול, ונאכל בטהרה ובירושלים בלבד. לבעלים זכות לתת במתנה או למכור את המעשר השני לאחרים, אך ההגבלות על אכילת מעשר שני חלות גם עליהם.
התורה מסבירה את הציווי על התרומה ומעשר ראשוון בשכר לכהנים ולויים עבור עבודתם ב[[בית המקדש]].
===בעת העתיקה===▼
▲===בעת העתיקה===
בכל תקופת קיומם היו המעשרות נושא לוויכוחים ומאבקים. מאבק אחד היה בין הלויים והכהנים על חלוקת
בתקופה ההלניסטית חלה התרחקות בין ראשי הכהונה (הכוהנים הגדולים) והעם. במטרה למנוע מהתרומות והמעשרות מלהגיע לידיהן של משפחות הכהנים הגדולים, נוצר ההרגל להביא מתנות אלו ישירות לידיהם של הכהנים המשרתים. המלכים [[החשמונאים]] ניסו למנוע זאת, אך ללא הצלחה, ומנהג זה נשאר עד חורבן הבית השני{{מקור}}. לאחר חורבן הבית בטלו כל הקורבנות והמעשרות הקשורים ישירות במיזבח ובבית המקדש. שאר התרומות נשתמרו והם הובאו ישירות לכהנים שעסקו בתורה, ולבית הנשיא, לכיסוי הוצאותיו{{מקור}}.
===כיום===
שורה 121:
==== נוסח האמירה והברכה ====
לנוסח המקובל כיום אין מקור מפורש בגמרא והוא נתהווה במשך הדורות, אם כי לכל פרט ופרט בו יש מקור בתלמוד ובפוסקים. לנוסח המלא ראה בהערה.{{הערה|[[S:נוסח הפרשת תרומות ומעשרות|נוסח הפרשת תרומות ומעשרות]]}}
יש חשיבות גדולה להבנת הנוסח ראה בדברי הרב צבי פסח פרנק{{הערה|ראה 'כרם ציון השלם' אוצר התרומות ח"ב, ירושלים תשל"ח, עמ' קא. וראה הסבר לנוסח{{הערה|לביאור הנוסח ראה בחוברת 'הלכות הארץ', הרב יואל פרידמן, הלכות תרומות ומעשרות עמוד 18.}}}}
* שזו הפעם הראשונה שנעשית הפרשה, שמותר לאכול ולעשר את הפירות{{הערה|1=ואין בהן בעיה הלכתית כמו [[איסור ערלה|איסור אכילת 'ערלה']] בפירות שנקטפו בשלש השנים הראשונות של העץ}}
* ושהפירות אכן חייבים בתרומות ומעשרות{{הערה|1=כלומר שאינם מאזור שבו לא נדרשת הפרשת תרומות ומעשרות, או שאינם נחשבים פרי החייב בתרומות ומעשרות}}
נוסח האמירה הינו טכני בעיקרו, וקודם לאמירתו יש להפריד מהמזון חלק בשיעור של 1% + תוספת קטנה. משמעות נוסח ההפרשה היא הגדרת התוספת הקטנה שצורפה ל-1% שהופרש בצד כתרומה גדולה, הגדרת 9% מהמזון (הגדרה זו מבוססת על כיווני [[רוחות השמיים]], בדרך כלל חלק המזון בצד [[צפון]], ומכונה 'קריאת שם') ביחד עם ה-1% שהופרש בצד כמעשר ראשון, ואז הגדרת ה-1% שהופרש בצד כתרומת מעשר. לאחר מכן מוגדר 10% מהמזון שנותר (בדרך כלל מוגדר גיאוגרפית בצד [[דרום]]) כמעשר שני או כמעשר עני, בתלות בשנת המחזור לשמיטה שבה הגיע היבול לבשלות. במידה והופרש מעשר שני, יש לחלל אותו על חלק מטבע מיוחד שיועד לכך קודם. כיום מספקים מכונים תורניים שונים שירות חילול מעשר שני על מטבע בבעלותם, בכפוף לרכישת מנוי שנתי.
החלק שהופרש כתרומה וכתרומת מעשר נעטף ומושלך, מאחר ולכהנים אסור לאוכלו כיום בזמן שהם טמאים. כיום מקובל שאת המעשר ראשון והמעשר עני שומרים הבעלים לעצמם, והם אינתם ניתנים ללויים ולעניים, מסיבות שונות.
==ביעור מעשרות==
| |||