לומינול – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
תבנית מיטוט והוספת תמונות |
מאין תקציר עריכה |
||
שורה 1:
[[קובץ:LuminolAnimado.gif|ממוזער|תרכובת מולקולת הלומינול|120x120 פיקסלים]]לומינול הינו [[חומר אורגני]], העשוי מ8 אטומי פחמן, 7 אטומי [[מימן]], 3 אטומי [[חנקן]] ו2 אטומי [[חמצן]]. הנוסחה המדעית שלו היא : C8H7N3O2.<ref name=":0">{{קישור כללי|כתובת=https://www.google.co.il/url?sa=t&rct=j&q=&esrc=s&source=web&cd=1&cad=rja&uact=8&ved=0ahUKEwjujc2d5rrTAhVQZ1AKHUnlDWsQFgggMAA&url=http%3A%2F%2Ftelem-pub.openu.ac.il%2Fusers%2Fingrime%2FMUTAVMaagarPaailoiot%2FFile%2520Activities%2Fluminal.doc&usg=AFQjCNHqCSMXODNsZk5LSKAwwZSAi-KIqw&sig2=lRjQCHB8Nij5Hhc6Y3oNqA|הכותב=|כותרת=בדיקת לומינול – איך זה עובד?|אתר=|תאריך=}}</ref> בחומר זה משתמשים בזיהוי פלילי כיוון שהוא מגיב [[ברזל|לברזל]] הנמצא [[תא דם אדום|בתאי הדם האדומים]] בגופנו. המגע עם הדם גורם לראקציה כימית המייצרת [[פלואורסצנציה|פלואורסנציה]]. הלומינול מגיב לברזל, [[נחושת]] ו[[ציאניד]]. החוקרים שופכים את הלומינול בזירה החשודה .במידה ונוצר אור כנראה יש דם בזירה החשודה ,כיוון שבתוך תאי הדם האדומים יש את ה[[מיוגלובין]] המכיל ברזל. לעיתים בזירות רצח הרוצח (או אדם אחר בעל אינטרס) יכול לנסות להעלים ראיות כאשר הוא משתמש בחומרי ניקוי חריפים המעלימים את שאריות הדם. גם לאחר שנים רבות הלומינול יכול לזהות האם יש דם באזור נתון.<ref name=":1">{{קישור כללי|כתובת=http://howworksis.com/iw/pages/1508157-|הכותב=|כותרת=איך עובד לומינול|אתר=|תאריך=תאריך 11במאי 2016}}</ref>▼
▲לומינול הינו [[חומר אורגני]], העשוי מ8 אטומי פחמן, 7 אטומי [[מימן]], 3 אטומי [[חנקן]] ו2 אטומי [[חמצן]]. הנוסחה המדעית שלו היא : C8H7N3O2.<ref name=":0">{{קישור כללי|כתובת=https://www.google.co.il/url?sa=t&rct=j&q=&esrc=s&source=web&cd=1&cad=rja&uact=8&ved=0ahUKEwjujc2d5rrTAhVQZ1AKHUnlDWsQFgggMAA&url=http%3A%2F%2Ftelem-pub.openu.ac.il%2Fusers%2Fingrime%2FMUTAVMaagarPaailoiot%2FFile%2520Activities%2Fluminal.doc&usg=AFQjCNHqCSMXODNsZk5LSKAwwZSAi-KIqw&sig2=lRjQCHB8Nij5Hhc6Y3oNqA|הכותב=|כותרת=בדיקת לומינול – איך זה עובד?|אתר=|תאריך=}}</ref> בחומר זה משתמשים בזיהוי פלילי כיוון שהוא מגיב [[ברזל|לברזל]] הנמצא [[תא דם אדום|בתאי הדם האדומים]] בגופנו. המגע עם הדם גורם לראקציה כימית המייצרת [[פלואורסצנציה|פלואורסנציה]]. הלומינול מגיב לברזל, [[נחושת]] ו[[ציאניד]]. החוקרים שופכים את הלומינול בזירה החשודה .במידה ונוצר אור כנראה יש דם בזירה החשודה ,כיוון שבתוך תאי הדם האדומים יש את ה[[מיוגלובין]] המכיל ברזל. לעיתים בזירות רצח הרוצח (או אדם אחר בעל אינטרס) יכול לנסות להעלים ראיות כאשר הוא משתמש בחומרי ניקוי חריפים המעלימים את שאריות הדם. גם לאחר שנים רבות הלומינול יכול לזהות האם יש דם באזור נתון.<ref name=":1">{{קישור כללי|כתובת=http://howworksis.com/iw/pages/1508157-|הכותב=|כותרת=איך עובד לומינול|אתר=|תאריך=תאריך 11במאי 2016}}</ref>
== בדיקת לומינול ==
[[קובץ:Luminol - (1).jpg|ממוזער|השפעת ההארה של הלומינול על הדם|160x160 פיקסלים]]▼
בבדיקת לומינול , החוקרים מערבבים את החומר עם [[מימן על-חמצני|מי חמצן]] (H2O2) באזור החשוד .שני החומרים האלה הם "השחקנים הראשים" בתהליך.<ref name=":0" /> בתוך תאי הדם יש המוגלובין המכיל ברזל. מי החמצן משמשים כזרז . כאשר מי החמצן, הלומינול והברזל מתערבבים, נוצרת [[ריאקציה כימית|ראקציה כימית]] שבה מולקולות שאינן יציבות משחררות אנרגיה בצורת אור. לפי ניתוח זמן התאורה החוקרים יכולים לדעת האם יש דם בזירת הרצח.<ref name=":0" /><ref name=":1" /> ▼
▲[[קובץ:Luminol - (1).jpg|ממוזער|השפעת ההארה של הלומינול על הדם]]
▲בתהליך. בתוך תאי הדם יש המוגלובין המכיל ברזל. מי החמצן משמשים כזרז . כאשר מי החמצן, הלומינול והברזל מתערבבים, נוצרת [[ריאקציה כימית|ראקציה כימית]] שבה מולקולות שאינן יציבות משחררות אנרגיה בצורת אור. לפי ניתוח זמן התאורה החוקרים יכולים לדעת האם יש דם בזירת הרצח.<ref name=":0" /><ref name=":1" />
== חסרונות הלומינול ==
שורה 20 ⟵ 15:
== היסטוריה ==
בשנת 1928, כימאי גרמני בשם אלברט זיגפריד הגביר את ההארה (ניתן להגיד שההארה תמיד הייתה אבל הלומינול הגביר אותה) של הלומינול באמצעות ערבובו בתמיסה אל-קלית של מי חמצן. לאחר מכן בשנת 1936, קארל גלאו וקארל פפנאסטיל מ[[אוניברסיטת טקסס A&M]] אישרו כי הגברת ההארה מתקיימת בנוכחות המטין המרכיב של הדם. בשנת 1937, המדען הגרמני בעל ההכשרה המשפטית וואלטר ספשט עשה מחקרים מקיפים על הלומינול . בשנת 1939, כמה פתולוגים בסן פרנסיסקו (פרדריק פרוסצ'ר ו-א.מ. מודי) עשו שלוש תצפיות חשובות לגבי לומינול שקבעו את תכונותיו: התצפית הראשונה בדקה על איזה שטח הלומינול מצליח למצוא דם. התצפית השנייה בדקה האם הלומינול מצליח למצוא יותר טוב דם טרי או דם יבש. ולבסוף, התצפית השלישית בדקה האם הלומינול יכול לזהות דם (טרי או יבש) אשר רוסס כבר בלומינול ,כלומר האם הדם יזרח שוב ושוב על אף שרוסס כבר .<ref>{{קישור כללי|כתובת=http://science.howstuffworks.com/luminol2.htm|הכותב=T.Harris|כותרת=How Luminol Works|אתר=|תאריך=}}</ref>
== שימוש בלומינול בזירות פשע ==
| |||