רחוב היהודים (ירושלים) – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
סלמה (שיחה | תרומות)
עריכה
סלמה (שיחה | תרומות)
עריכה
שורה 2:
[[קובץ:GJ view 20130226 152457.jpg|שמאל|150 פיקסלים|ממוזער|רחוב היהודים בראשית [[המאה ה-20]]]]
[[קובץ:Old Jerusalem, Jewish Quarter road, Hadaya Jewelry 2013.jpg|ממוזער|150 פיקסלים|רחוב היהודים (צולם 2013)]]
'''רחוב היהודים''' הוא רחוב מרכזי ב{{ה|רובע היהודי}} שב{{ה|עיר העתיקה}} ב[[ירושלים]]. הוא רחוב שתוואו קדום, ונבנה מדרום לצפון לאורך ה[[קארדו]] [[ירושלים בתקופה הרומית|הרומי]] הקדום.

ברחוב הוקמו בתי הכנסת "[[החורבה]]" ו[[בית הכנסת הרמב"ן]]. לאחר [[מלחמת ששת הימים]], הוקמו בו (ובקארדו שלצדו) [[אתר הנצחה|אתרי הנצחה]] אחדים: אתר על מאבק הרובע על שרידתו עד נפילתו, ואתר הנצחה ללוחמי הרובע היהודים בתש"ח 1948. בבתי המגורים, החדשים ברובם מתגוררות משפחות יהודיות, וכן פועלות בו חנויות וסדנאות אחדות.
 
== היסטוריה ==
שורה 8 ⟵ 10:
 
ב{{ה|מאה ה-19}}, התגוררו ברחוב לרוב יהודים (כפי שנהג גם ב[[רחוב הנוצרים]] שבו היו לרוב [[נוצרים]], או ב[[שוק הבשר]] שבו היו לרוב [[מוסלמים]]), וזאת לעומת שווקים מרכזיים אחרים, בעיר העתיקה, שבהם נפגשו בני שלוש הדתות.{{הערה|{{עיר בראי תקופה|א}}, עמ' 67.}} החוקר פרופ' [[יהושע בן-אריה]] מציין, כי בני קהילות [[יהדות ספרד|הספרדים]] התגוררו בעיקר בסביבות [[ארבעת בתי הכנסת הספרדיים|בתי הכנסת הספרדים]], ומשם התפשטו צפונה ומזרחה, הרי שחברי [[כולל (היישוב הישן)|כוללי]] ה[[יהדות אשכנז|האשכנזים]] פנו להתיישב ברחוב היהודים וסביבתו, ומשם התפשטו לכיוון צפונה ומערבה.{{הערה|יהושע בן-אריה, '''עיר בראי תקופה - ירושלים במאה התשע-עשרה''', עמ' 360-358.}}
בשנת [[1860]], הקים הרב [[מאיר אויערבך]] מהעיר [[קאליש]], [[בית כנסת]] בקצה הרחוב, אשר השתייך ל[[כולל ורשה]], שהיה ממנהיגיו.

בתארו את התפתחות הרובע היהודי במפנה המאות [[המאה ה-18|ה-18]] - [[המאה ה-19|ה-19]], מציין בן-אריה, כי בראשית [[המאה ה-19]] אפשר אולי לאתר את גלעינו הראשוני של הרובע בקטע שמרחוב-היהודים מזרחה בכיוון לכותל. ... גם נוסעים אחרים במחצית הראשונה של המאה מציינים כמקומות-מגורים של היהודים את רחוב המידאן ורחוב היהודים".{{הערה|יהושע בן-אריה, '''עיר בראי תקופה - ירושלים במאה התשע-עשרה''', עמ' 349-348.}}
 
בשלהי המאה ה-19, ובעשורים הראשונים של [[המאה ה-20]] התגוררה בוועבדה ברחוב אוכלוסייה יהודית. ולצד בתי המגורים פעלו ברחוב חנויות רבות, סדנאות ובתי מלאכה; [[דוד ילין]] כתב בזיכרונותיו:
{{ציטוט|תוכן="ובסעיפיו [הסמטאות היוצאות ממנו] כמאתיים וחמישים חנויות קטנות וצפופות, כי כולו קודש [יהודים], ורוב חנווניו מאחינו האשכנזים {{הערה|1=ילין ראה את זהותו העדתית כ"ספרדית"', למרות ש[[יהושע ילין|אביו]] היה אשכנזי{{מקור}}}}, כי פה בתוך עמם הם יושבים, ובשפתם [יידיש] אשר העלו אתם מארץ גלותם ידברו ויצעקו ולא יהסס. גם הספרדי גם בן הנכר אשר עֶסק לו ברחוב הזה למוד ילמד לדבר אשכנזית [יידיש]|מקור=[[דוד ילין]], '''כתבי דוד ילין''', א, ירושלים תשמ"ג-1983, עמ' 16-15.}}
 
ב[[מלחמת העצמאות]] נכבש הרובע היהודי על ידי [[הלגיון הירדני]] אשר הרס חלק מבתי הרחוב, ותושביו עם כוחות המגן של [[ההגנה]] ו[[אצ"ל]], [[שבי|נשבו]] ונלקחו למחנה ב[[ממלכת ירדן]], ואחר כך הוחזרו ל[[מדינת ישראל|ישראל]].
 
לאחר [[מלחמת ששת הימים]], ובמסגרת פיתוח [[הרובע היהודי]] ואיכלוסו על ידי יהודים, חלק מהמבנים נהרסו, וחלקם [[שימור מבנים|שומרו]] שרידי המבנים הישנים, ולצדם בוצעה בנייה חדשה על ידי "[[החברה לשיקום ולפיתוח הרובע היהודי|החברה לשיקום ולפיתוח הרובע היהודי בירושלים]]".
 
== קישורים חיצוניים ==