יהודית שמחוני – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
סלמה (שיחה | תרומות)
מ הגהה
הוספת מספר פרטים
שורה 20:
 
==ביוגרפיה==
שמחוני נולדה במושבה החקלאית היהודית נהר טוב שב[[פלך חרסון]], בדרום-מערב [[האימפריה הרוסית|רוסיה]] ([[אוקראינה]]), בתם השנייה של בתיה ומשה יבזורי (יבזריכין), [[תלמיד חכם]] מהעיירה [[ראסנה]] שב[[פלך מוהילוב]] ב[[רוסיה הלבנה]] אשר הפך ל[[ציונות|ציוני]] נלהב והטיף להגשמת חלומו של [[הרצל]] ב[[ארץ ישראל]]. לבד מיהודית היו לזוג עוד חמישה ילדים: זרובבל (נולד 1900), מירל'ה (נולדה ב-1903 ונפטרה בגיל 10 ממחלה) בנימין (1905), יהודה (1908), לאה (1914) ודוד (1915). מאוחר יותר עברה המשפחה לעיירה סמוכהבריזנגווטר הסמוכה ושם החלה שמחוני בלימודיה ב[[גימנסיה]], אותה סיימה בפלך חרסון עם תעודת בגרות חיצונית בהצטיינות יתרה. לאחר סיום לימודיה בגימנסיה החלה ללמוד בבית הספר הגבוה לחקלאות בחרסון, לימודים שהופסקו לאחר שנה וחצי משום ניסיונותיה לעלות ארצה.
 
בשנת [[1920]] נישאה למרדכי וסלינצקי והשניים החלו בניסיונות [[עלייה לארץ ישראל]] במסגרת קבוצה בהנהגתו של מרדכי – "הבריה". לאחר מסע שעבר דרך [[קישינב]], [[רומניה]] ו[[קושטא]] (כיום [[איסטנבול]]), עלו השניים לארץ ישראל ב{{ה|עלייה השלישית}} בשנת [[1921]]. לאחר עלייתם [[עברות|עברתו]] את שם המשפחה ל"שמחוני". הם נמנו עם מייסדי [[נהלל]], מושב העובדים הראשון בארץ ישראל, ופעלו להשגת [[סרטיפיקט|רישיונות עלייה (סרטיפיקטים)]] למרבית בנילבני משפחותיהם, אשר מרביתם (למעט זרובבל ומירל'ה) עלו ארצה בעקבותיהם בתוך שש שנים. בנהלל נולדו שלושת ילדיהם של יהודית ומרדכי – [[אסף שמחוני|אסף]] (1922), רוני (1925) ומנחם "אחיק" (1930).
 
בנהלל גם החלה שמחוני את פעילותה הציבורית – המוטו העיקרי לפעילותה ותפיסת עולמה היו חיזוק מעמד האישה העובדת והדרישה לשוויון זכויות וחובות מלא בין נשים וגברים, ותפיסה זו התוותה את דרך פעולתה בחייה הציבוריים. בשנת [[1924]] נבחרה לייצג ב[[מועצת הפועלות]] את נשות נהלל, בנות העלייה השנייה, על אף שהייתה צעירה ממרביתן. במסגרת פעילותה במועצת הפועלות הייתה אחראית גם על קיומם של סמינרים וימי עיון וכמו כן על הקמת מוסדות לילדי אמהות עובדות ומפעלי הכשרה מקצועית לנשים.
שורה 66:
נוסף על עבודתה בקיפוליה, עבדה שמחוני גם במפעל לעיבוד שקדים "שקדיה", שהוקם על ידי בנה, וככל שעמדו לה כוחותיה השתתפה בעבודות קטיף האגסים של הקיבוץ. שמחוני המשיכה להיות פעילה באסיפות הקיבוץ שנערכו מדי שבוע, וכמו כן הביעה דעתה על הנעשה בכתב לעתים מזדמנות על דפי עלון הקיבוץ - "בגבע".
 
בשנת [[1987]] זכתה בפרס גולדה מאיר.
בדצמבר 1991 נפטרה בשיבה טובה. [[ארכיון|ארכיונה]] שמור ב[[מכון לבון]].{{הערה|1=[http://www.amalnet.k12.il/LavonInstitute/RightMenu/Archive/%D7%90%D7%A8%D7%9B%D7%99%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D+%D7%90%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%99%D7%9D/IV-104+-+%D7%90%D7%A8%D7%9B%D7%99%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D+%D7%90%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%99%D7%9D+%D7%A6-%D7%AA.htm IV-104 - ארכיונים אישיים (צ'-ת')], באתר [[מכון לבון]].}}
 
בדצמבר [[1991]] נפטרה בשיבה טובה. [[ארכיון|ארכיונה]] שמור ב[[מכון לבון]].{{הערה|1=[http://www.amalnet.k12.il/LavonInstitute/RightMenu/Archive/%D7%90%D7%A8%D7%9B%D7%99%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D+%D7%90%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%99%D7%9D/IV-104+-+%D7%90%D7%A8%D7%9B%D7%99%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D+%D7%90%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%99%D7%9D+%D7%A6-%D7%AA.htm IV-104 - ארכיונים אישיים (צ'-ת')], באתר [[מכון לבון]].}}
 
==לקריאה נוספת==