הדרך ההיסטורית יפו–ירושלים – הבדלי גרסאות

בנובמבר 1947 הסכימה [[האומות המאוחדות|מועצת האו"ם]] על [[הכרזת העצמאות|הקמת מדינה יהודית]] בארץב[[ארץ ישראל]]. החלטה זו לא התקבלה בשמחה קרב הפלסטיניםה[[פלסטינים]], ומאז ניסו הלוחמים הפלסטינים בירושלים להפסיק את זרימת [[השיירות לירושלים|השיירות]] וארגזי המזון ליהודים בעיר. הלוחמים, בהנהגת [[עבד אל -קאדר אל -חוסייני]],  התחילו לפגוע באוטובוסים ולתקוף בודדים בעזרת אבנים, ולאחר מכן ההתקפות היו מסודרות ומתוכננות היטב. התקפות אלו הבהירו ללוחמים העבריים את חשיבות דרך יפו ירושלים, ובאופן מיוחד את הקטע בין [[חולדה לירושלים(קיבוץ)|חולדה]] ל[[ירושלים]]. כתוצאה מכך, הדרך לירושלים נכבשה ע"י הלוחמים העבריים במאיב[[מלחמת העצמאות|מאי 1948]] וזה סייע לכבוש את ירושלים ואת המדינה ככל.

* [[כל מקום ואתר]], משרד הביטחון - ההוצאה לאור והוצאת כרטא תשל"ח 1978, עמוד 430.

* זאב וילנאי, ''[[אריאל (אנציקלופדיה)|אריאל אנציקלופדיה לידיעת הארץ]]'', 1975 , (ואדי עלי) עמודים 7949 - 7952.

* [https://www.ybz.org.il/_Uploads/dbsAttachedFiles/Article_15.2.pdf גביש דב, " שער ירושלים בדרך הגיא ," קתדרה 15  ,1979 , עמודים 3-20] . {{קצרמר|היסטוריה}}