פוסטסקריפט – הבדלי גרסאות

מאחר ותאור מסמך בפוסטסקריפט הוא למעשה [[תוכנית מחשב]], ישנו קושי להעריך, בהינתן קובץ פוסטסקריפט מסוים, כמה זמן תארך הדפסתו (דוגמה קיצונית היא הכנסת [[לולאה אינסופית]] לתוכנית הפוסטסקריפט, דבר שיגרום לכך שתוכנית זו לא תסתיים ולמעשה תשתק את המדפסת). חסרון נוסף של פורמט הפוסטקריפט, הנובע מהיותו גם שפת תכנות, הוא העובדה שלא ניתן לייצר תוכנה לעריכת קבציקובצי פוסטקריפט כלליים. הרצון ליצור פורמט שיאפשר גם העברה איכותית של קבצים גרפיים וגם יכולת לערוך אותם, הביא את חברת אדובי לפתח את פורמט [[PDF]], שלמעשה מכיל את כל האלמנטים הגרפיים של שפת הפוסטקריפט אולם ללא היכולות התכנותיות. כיום משמש פורמט ה-[[PDF]] כפורמט הפצת המסמכים הנפוץ ביותר, אולם עדיין רוב המדפסות הגרפיות והתקני הקדם-דפוס (כמו תווין פילם ופלטות וכן מדפסות דיגיטליות) כוללות [[מפרש]] פוסטקריפט. לאחרונה הכריזה חברת אדובי על תוכנה למדפסת שמסוגלת לקבל כקלט מסמכים בפורמט [[PDF]].

על מנת לאפשר הגדרות גרפיות שאינן תלויות במדפסת מסויימתמסוימת, שפת פוסטסקריפט מאפשרת למתכנת להגדיר את הצורות הגרפיות במונחי מערכת צירים של המשתמש (User Coordinate System) כאשר פנימית, [[מפרש]] הפוסטסקריפט מחזיק במטריצת המרה המגדירה את היחס בין מערכת הצירים של המשתמש להתקן ההדפסה. מטריצה זו מכונה Current Transformation Matrix, או בקיצור CTM והיא מהווה חלק מהמצב הגרפי שאותו שומר [[מפרש]] הפוסטסקריפט.

על ידי פעולות על מטריצת ההמרה (CTM), ניתן לסובב, לשנות את הגודל ולעוות צורות שונות. למשל, הכפלת המטריצה במטריצת סיבוב יוצרת סיבוב של מערכת הצירים של המשתמש, והפעלת אופרטורים גרפיים תגרום הופעתם מסובבים על התקן הפלט (בד"כבדרך כלל על הדף המודפס).