משה גרשוני – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 135:
ב-[[20 בפברואר]] [[2003]] נבחר גרשוני לקבל את [[פרס ישראל]] על עבודתו בתחום הציור. חברי הוועדה הבוחרת, שעם חבריה נמנו [[מרדכי עומר]], [[לאה ניקל]] ו[[יגאל צלמונה]], כתבו בהודעתם כי גרשוני היה "הראשון שהחזיר את העיסוק בגוף, בתפילה, במימד היהודי, אל הזרם המרכזי של האמנות הישראלית. מר גרשוני היה מעורב כמורה משפיע וכאמן בולט משכמו ומעלה בצמתים חשובים של האמנות הישראלית."{{הערה|1=ראו: [http://cms.education.gov.il/EducationCMS/Units/Dovrut/arcive/eruim/Prasim/PrasTzyour.htm פרס ישראל לשנת התשס"ג בתחום הציור], אתר משרד החינוך, 20 בפברואר 2003.}}
לאחר פרסום החלטת משרד החינוך הודיע גרשוני כי הוא מסרב ללחוץ את ידם של ראש הממשלה [[אריאל שרון]] ושל שרת החינוך [[לימור לבנת]], והודיע כי אינו מתכוון לקחת חלק בטקס הענקת הפרסים. "אני מאוד שמח לקבל את הפרס", הודיע גרשוני, "אבל מאוד עצוב לקבל אותו בתנאים הפוליטיים וה[[תרבות]]יים שקיימים עכשיו בישראל". במכתב ששלח למשרד התרבות ב-[[4 באפריל]] כתב גרשוני כי "לא אוכל לבוא ולקחת חלק בטקס הענקת הפרסים. לא הזמן לטקסים וחגיגות"{{הערה|1=ראו: גילרמן, דנה "[http://news.walla.co.il/?w=/6/376005/@@/item/printer משה גרשוני יחרים את טקס פרס ישראל]", וואלה! וגם: [http://www.takdin.co.il/searchg/%D7%9E%D7%A9%D7%94%20%D7%92%D7%A8%D7%A9%D7%95%D7%A0%D7%99%20%D7%A9%D7%A8%D7%AA%20%D7%94%D7%97%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%9A_hd_1L34mCZTSCpSrC5zOHq8kC3CkQ7HjR000.html בג"ץ 3750/03 – משה גרשוני נ' שרת החינוך ואח'].{{קישור שבור|30 במאי 2017}}}}. במקביל לדיון סוער באמצעי התקשורת הישראליים עתר גרשוני ל[[בג"ץ]] וביקש לקבל את הפרס גם ללא השתתפות בטקס, אולם בג"ץ דחה את העתירה ואישר את התניית קבלת הפרס בהשתתפות בטקס. בראיון מאוחר התייחס גרשוני לפרשה זו וטען כי הסירוב להופעה בטקס היה תוצר של התגובה האמנותית שלו. "לא הייתה לי ברירה", אמר גרשוני, "בזמנו עשיתי עבודות נגד אריק שרון; מה, אני אעשה צחוק מהאמנות ואלחץ לו את היד? לא הייתה לי אפשרות אחרת. [...] אני חשבתי שאני לא אעשה צחוק מהאמנות. האמנות חשובה יותר מהחיים שלי. זו הייתה התנגדות סימבולית, סימבול של כל המדיניות והמדינה הזאת"{{הערה|שם=הערה2}}.
ב-[[27 במרץ]] [[2006]] נפתחה ב"[[בית גבריאל]]" בכנרת התערוכה "שם-מים", אותה אצר גדעון עפרת. בתערוכה חזר גרשוני אל מוטיב דמוי זרים, תוך שימוש ב[[אקוורל]] וצבעי [[אקריליק]] בגוונים כחולים. בחלק מן העבודות הופיע הביטוי "חקל תפוחין קדישין", ביטוי [[קבלה|קבלי]] שמופיע בפיוט של [[האר"י]] "[[אזמר בשבחין]]" המושר ב[[סעודת ליל שבת]]. עפרת הציג את השימוש במוטיב הזרים הוותיק לא רק כניצחון ואבלות, אלה גם כביטוי למיניות, רצון לזיווג ו[[ארוס]] המסמלים ניסיון לאיחוד [[טרנסצנדנטיות|טרנסנדנטי]].
| |||