פתיחת התפריט הראשי

שינויים

נוספו 2 בתים ,  לפני שנתיים
מ
בוט החלפות: ביניה\1
פטן הביע עניין בתפקיד שר החינוך, בו קיווה לחנך ל"ערכים מוסריים צרפתיים", אך ב-[[1934]] מונה לשר ההגנה בממשלתו של [[אריסטיד בריאן]], ובשנה שלאחר מכן למזכיר המדינה. במרץ [[1939]] נשלח ל[[ספרד]] שהייתה לאחר ניצחון כוחותיו של [[פרנסיסקו פרנקו]] ב[[מלחמת האזרחים בספרד|מלחמת האזרחים]], כשגריר צרפת.
 
בשנים שבין המלחמות היה פטן ממנהיגי המחשבה הצבאית של צרפת. היה זה אמנם שר המלחמה [[אנדרה מאז'ינו]] אשר הורה על יצירת [[קו מאז'ינו]], אך התפיסה ההגנתית הנייחת, שעליה התבסס הקו, הייתה כולה מבית מדרשו של פטן{{מקור}}. פטן היה בין האחראים הראשיים לקיפאון שבו לקתה המחשבה הצבאית הצרפתית. כשהשמיע [[שארל דה גול]] דעה שונה ויוצאת דופן,כפי שכתב בספר "לקראת צבא מקצועי", בו העלה את הרעיון בדבר הקמת צבא המבוסס על עוצבות [[חיל שריון|שריון]] ניידות, במקום הצבא ההגנתי הנשען על מכשול קווי נייח, פרץ ריב בינהםביניהם, ופטן עיכב את הקריירה של דה גול, באותו אופן בו עוכבה הקריירה של פטן, כאשר הטיף לאסטרטגיה הגנתית אל מול תפיסת ה"אלאן" השולטת.
 
הפתרון ההגנתי אל מול האיום ה[[גרמניה|גרמני]], היה יצירתו של קו ביצורים מסיבי (קו מאז'ינו), שלא היה רציף עד הים, אלא עצר בגבול עם [[בלגיה]]. "הזנחה" זו של הגבול עם בלגיה באה משתי סיבות - שמירת הסיכוי לצירוף בלגיה למלחמה לצד צרפת - אם תיסגר צרפת מאחורי ביצוריה אף בגבול הבלגי, המשמעות לגבי הבלגים תהיה ברורה. והסיבה השנייה - התפיסה, לה אחראי פטן במידה רבה{{מקור}}, לפיה "יער הארדנים אינו עביר לשריון". (ועם זאת היה היער, פעמיים בתוך חמש שנים, במה לשתי מערכות שריון מן הגדולות אי פעם, ב-[[1940]] וב-[[1944]]). [[וינסטון צ'רצ'יל]] מציין בזיכרונותיו כי כאשר פגש את הרמטכ"ל הצרפתי [[מוריס גמלאן]] במהלך המלחמה, כאשר הסתבר כי הקו נפרץ, שאל אותו - "היכן העתודות הניידות". תשובתו הייתה - "Aucune" (כלומר, "אין"). את האחריות לכישלון ההגנה הקווית ולהיעדרם של כוחות ניידים שיגנו על הקו ויסתמו את הפרצות בו אין להטיל על גמלאן, כי אם על אסכולה שלמה של חשיבה צבאית צרפתית בין המלחמות, שבראשה עמד פטן.