ארכאולוגיה של ארץ ישראל – הבדלי גרסאות

חוקר אחר היה[[פליקס פברי]], [[נזיר]] [[דומיניקנים|דומיניקני]], צליין וכותב [[ספרות מסעות|ספרי מסעות]]. [[עלייה לרגל|עלה לרגל]] ל[[ירושלים]] פעמיים. פעם ראשונה בשנת [[1480]] ופעם שנייה בין השנים [[1483]] - –[[1484]]. פרסם שני ספרי מסעות, האחד הוא דוח קצר יחסית, ב[[גרמנית]], של ביקורו הראשון, והשני ספר ארוך ומפורט ב[[לטינית]]. ספר זה הוא אחד ממדריכי הצליינים המפורטים והמדויקים ביותר שיצאו באותה התקופה.

* [[בית הספר הצרפתי למקרא ולארכאולוגיה]] נוסד בשנת [[1890]] על ידי נזירי המסדר ה[[דומיניקנים|דומיניקני]], ומנוהל על-ידם מאז. בית הספר מתמחה בלימוד ובמחקר בתחומי ה[[מקרא]] וה[[ארכאולוגיה]]. הוא שוכן במתחם [[מנזר סנט אטיין]] ב[[ירושלים]]. בעת הקמתו היה בית הספר למוסד הקבע הראשון מסוגו ב[[ארץ ישראל]], ופעל בו צוות קטן שעסק בניתוח המקרא וב[[ארכאולוגיה]], לצד מחקרים בתחומי ה[[היסטוריה]], ה[[שפה|לשון]], ה[[אפיגרפיה]] ועוד. על הישגיהם החשובים של חוקרי בית הספר נמנים גילוי [[מפת מידבא]], הפיענוח הראשון של ה[[אלפבית אוגריתי|אלפבית האוגריתי]] ומעורבותם המרכזית בתרגום ובפירוש [[מגילות ים המלח]]. האב [[לואי-איג ונסאן]] ליווה בין השנים [[1911]] - –[[1909]] את משלחתו השערורייתית של [[מונטגיו פרקר]], ודאג לתעד את התגליות.

[[הרודיון]], אתר [[ארכאולוגיה|ארכאולוגי]] מ[[תקופת בית שני]] שבו מבצר דמוי גבעה מלאכותית ועיר, שנבנו על ידי המלך [[הורדוס]], הנמצא כ-12 [[קילומטר]]ים מדרום ל[[ירושלים]], באזור [[ספר המדבר בארץ ישראל|ספר מדבר יהודה]]. צורתו הייחודית של האתר משכה את תשומת לבם של הנוסעים והחוקרים של ארץ ישראל. בין השנים [[1956]] - –[[1962]] נערכו באתר חפירות ארכאולוגיות על ידי משלחת מ[[בית הספר הפרנציסקני]] בירושלים. משלחת זו חשפה עיר תחתית מפוארת ובה ארמון ומבצר-ארמון מפואר שצורתו מעגלית בראש התל. לאחר כיבוש האזור ב[[מלחמת ששת הימים]] נשלחה לאתר משלחת מטעם [[האוניברסיטה העברית]] בראשות [[אהוד נצר]], שהחלה את חפירותיה בהרודיון תחתית בשנת [[1972]]. נצר המשיך בחפירת האתר במשך שנים רבות וגולת הכותרת של תגליותיו הייתה הקבר המשוער של הורדוס האתר הרודיון הוכרז כ[[גן לאומי]] שנים ספורות לאחר תחילת החפירות.{{הערה|1=[[אהוד נצר]], '''גילוי קברו של הורדוס''', '''אריאל''' 28 (182), 2007, עמ' 6-31 }}

[[יריחו|יְרִיחו]] היא [[עיר]] השוכנת ב[[בקעת הירדן]], כ-10 ק"מ מצפון ל[[ים המלח]], יריחו היא אחת הערים הקדומות ביותר בעולם- עדויות נמצאו להתיישבות בה החל משנת 9000 לפנה"ס. ביריחו אתרים ארכאולוגיים מתקופות קדומות המרכזי בהם הוא תל א-סולטאן, בו כנראה הייתה העיר הקדומה מימי [[יהושע בן נון]] שנחפר על ידי [[צ'ארלס וורן]], זלין וורטצינגר ([[1907]] - –[[1909]]), [[ג'ון גרסטנג]] ([[1930]] - –[[1936]]) ו[[קתלין קניון]] ([[1952]] - –[[1958]]) תל יריחו מתייחד בתקופת ה[[התיישבות]] הארוכה בו. התל משמש [[אתר מפתח]] לתקופות רבות בארכאולוגיה של ארץ ישראל. בסמוך נחשפו ארמונות החורף מימי [[תקופת בית שני|בית שני]] ומ[[התקופה הביזנטית בארץ ישראל]] - [[בית הכנסת|בתי הכנסת]] ו[[ארמון הישאם]].

[[מגילות ים המלח]], התגלו במערות [[קומראן]] שב[[מדבר יהודה]] ובאתרים נוספים באזור, בחפירות שנערכו במקום בין השנים [[1947]] - –[[1956]]. גילוי המגילות נחשב לאחד הממצאים ה[[ארכאולוגיה|ארכאולוגיים]] החשובים בארץ ישראל. למגילות חשיבות היסטורית ודתית רבה, מאחר שתקופת כתיבתן משוערת ל[[המאה ה-2 לפנה"ס|מאה השנייה]] וה[[המאה ה-1 לפנה"ס|ראשונה לפני הספירה]] ולפיכך מלבד [[כתף הינום#לוחיות ברכת כהנים|קטע בודד של ברכת כהנים]] מ[[כסף (מתכת)|כסף]] הן המקור ה[[מקרא]]י העברי הקדום ביותר שנמצא. אף על פי שחלקים מן הכתוב במגילות ניזוקו ואין אפשרות לשחזרם, רובן נשמרו היטב בשל ה[[אקלים]] היבש השורר באזור [[ים המלח]]. רוב המגילות כתובות ב[[עברית]], ומיעוטן ב[[ארמית]] וב[[יוונית]]. כיום מוצגות חלק מהמגילות ב[[היכל הספר]] שב[[מוזיאון ישראל]] ב[[ירושלים]].

[[תל גזר]] הוא [[אתר ארכאולוגי]] ו[[גן לאומי]] ב[[ישראל]], השוכן ליד [[דרך הים]] הקדומה, בתחום [[מועצה אזורית גזר]], בין [[לטרון]] ל[[רמלה]], ומזוהה עם העיר ה[[כנען|כנענית]] העתיקה גזר. ה[[תל]] הוא מהחשובים שבתלי [[ארץ ישראל]] עברו משתרע על כ־5,000 שנים, מתום [[תקופת האבן החדשה|העת הנאוליתית]] עד לימי ה[[צלבנים]]. הוא נתגלה בשנת [[1871]], ומאז הפך לאתר של חפירות ארכאולוגיות רבות המהווה מפתח חשוב לחקר אורח החיים של יושבי ארץ ישראל הקדומה. האתר זוהה בידי הארכאולוג ה[[צרפת]]י [[שארל קלרמון-גנו|שארל קלרמון־גנו]] בשנת [[1871]]. בשנים [[1902]] - –[[1905]] ו־[[1905]] - –[[1907]] חפר באתר [[רוברט מקאליסטר]], בשנים [[1965]] - –[[1964]], חפרו באתר חברי ה[[היברו יוניון קולג']], עם השנים הפך האתר למוקד לחפירות נוספות, האחרונה שבהן היא [http://www.andrews.edu/ARCHAEOLOGY/institute/fieldwork/prelims/Gezer_1990.htm זאת של אוניברסיטת אנדרוז].