מרכז רפואי צפון – פוריה – הבדלי גרסאות

בית החולים פוריה הוקם כתחליף לבית החולים "שוויצר"{{הערה|{{מעריב|אילנה ורד|טבריה או פוריה|1952/01/28|00202}}}} ו[[המלון הסקוטי|בית החולים ליולדות של הכנסייה הסקוטית]] ששכנו בטבריה. בשנת 1950, בעקבות ריב בין [[משרד הבריאות]] ו[[קופת חולים כללית]] בשאלה מי יזכה להקים בית חולים בטבריה, הוקצו בטבריה עלית מגרשים לקופת חולים ולמשרד הבריאות לצורך הקמת בתי חולים. במהרה התברר שהמגרש שהוקצה למשרד הבריאות שייך ל[[פיק"א]] וזו סירבה לייעד אותה לבית חולים. באפריל 1952 הציע יזם שהקים את רמת פוריה, להקצות למשרד הבריאות מגרש בפוריה, כדי לעבות את השכונה. משרד הבריאות נענה להצעה, ולמרות מחאות של ראש עיריית טבריה, שביקש שבית החולים יוקם בעיר עצמה, אך סירב להתחייב על לוח זמנים להקמת תשתיות חשמל ומים, הונחו באוגוסט 1952 עשרה צריפים שבדייםשוודיים מעץ בפוריה. אולם [[משרד האוצר]] עיכב את התקציב המיועד להתקנת הצריפים, דבר שעיכב את הקמת בית החולים{{הערה|{{מעריב|אהרן דולב|מלחמת שר הבריאות באוצר|1954/01/08|00400}}; {{מעריב||לעניית הקמת בית החולים בפוריה|1954/01/22|00401}}}}. בראשית 1953 הכוונה היתההייתה להקים בית חולים למחלות לב, תוך ניצול הקרבה ל[[חמי טבריה]]{{הערה|{{מעריב|רענן לוריה|יוקם מרכז לחולי לב בפוריה|1953/02/24|00206}}}}. במהלך שנת 1954 המשיכו מחאות מצד אנשי טבריה וקופת חולים כללית נגד הקמת בית החולים בפוריה ודרישה להקים בית חולים בטבריה עילית{{הערה|{{דבר||על בית החולים בפוריה|1954/03/11|00210}}}}{{הערה|{{הבוקר||ועדת השרותים של הכנסת - בעד סגירת בית החולים שוייצר|1954/07/19|00423}}}}. הקמת בית החולים נמשכה ובאוגוסט הונח [[אבן פינה]] למרכז רפואי שיועד להיות יוזמה משותפת עם רופאים מ[[ארצות הברית]]{{הערה|{{מעריב||מוקם המרכז הרפואי על פסגת פוריה|1954/08/17|00203}}}}.

בשנת 1969 עברו שתי מחלקות ראשונות, עיניים ואורטופדיה, למבנה קבע{{הערה|{{על המשמר||בית חולים פוריה יוצא למרחב|1969/06/18|00512}}}}{{הערה|{{דבר||יתנו עדיפות לתכנון בית־החולים פוריה|1973/03/27|00528}}}}{{הערה|שם=דבר74|{{דבר||לשקם בית החולים פוריה|1974/07/09|00600}}}}. בשנת 1972 נפתח בבית החולים יחידה לטיפול נמרץ{{הערה|{{דבר||יחידה ראשונה לטיפול נמרץ בחולי־לב הופעלה ב"פוריה"|1972/04/27|00419}}}}. בשנת 1974, בעקבות קריסת גג של אחד הצריפים, הניצולת הנמוכה של המיטות בבית החולים ומספר המיטות הקטן (כ-200 מיטות), הקים משרד הבריאות ועדה לבחינת המשך קיומו של בית החולים במקומו או העברתו למקום אחר. הועדההוועדה בחנה את האופציה של העברת בית החולים ל[[מצפה (יישוב)|מצפה]]{{הערה|{{דבר||האם ייסגר בית־החולים פוריה|1974/04/17|00801}}}}{{הערה|שם=דבר74}}. בעקבות פעילות הוועדה נפוצו שמועות שיש כוונה לסגור את בית החולים ובעקבות זאת קמה גל של מחאות{{הערה|{{דבר|דוד שליו|קופ"ח בגליל נגד סגירת ביה"ח פוריה|1974/06/30|00524}}}}{{הערה|{{דבר||מוסדות ההסתד' בטבריה ייאבקו נגד סגירת בית־החולים פוריה|1974/07/07|01207}}}}. ביולי 1974 הצהיר שר הבריאות שבית החולים לא ייסגר{{הערה|{{דבר||לא ייסגר ביה"ח פוריה|1974/07/17|00312}}}}, אולם אז התברר שיש כוונה להסב את בית החולים לבית חולים סיעודי לקשישים, תכניתתוכנית שגררה גם היא מחאות{{הערה|{{דבר||התנגדות להצעה לשנות מבנה ביה"ח פוריה|1974/10/11|00829}}}}{{הערה|{{מעריב||העובדים נאבקים על חייו של בית חולים פוריה|1974/10/30|01603}}}}{{הערה|{{מעריב|מאיר הראובני|שר הבריאות: השינויים ב"פוריה" יגבירו ניצול המיטות בביה"ח|1974/11/14|00604}}}}. ביולי 1976 הודיע שר הבריאות שהתכניתשהתוכנית להסב את בית החולים נזנחה והיא תמשיך לפעול כבית חולים כללי{{הערה|{{דבר||שם־טוב:פוריה ימשיך לפעול במתכונתו הנוכחית|1976/07/16|00400}}}}. עם זאת, בית החולים המשיך לסבול מבעיות כלכליות בגלל נצילות נמוכה שנבעה מכך שקופת חולים כללית העדיף לשלוח חולים לבית החולים שלו בעפולה{{הערה|{{מעריב|מאיר הראובני|מציע למסור לקופת חולים ניהול בית החולים פוריה בטבריה|1976/08/12|01104}}}}.