בית קדימה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: תוכנ\1ת, \1וועד\2, \1היות ש
שורה 5:
המבנה הוקם בשנת [[1945]] בפאתי שכונת [[רחביה]], על ידי ממשלת [[המנדט הבריטי]] כקומפלקס של 21 דירות עבור משפחות [[קצין|קצינים]] ב[[הצבא הבריטי|צבא הבריטי]] ששירתו בארץ. הוא תוכנן על ידי האדריכל [[אוטו הופמן]] ב[[הסגנון הבינלאומי|סגנון בינלאומי]] (באוהוס) שהתפתח בתחילת המאה ה-20, תוך שילוב מוטיבים ירושלמיים מסורתיים. הבניין, שנקרא בשם "בית קדימה" על שם חברת הבנייה שהקימה אותו, מזוהה בעיקר בזכות שני גרמי המדרגות, בצורת שני חצאי קשתות, שבחזיתו.
 
הקצינים ומשפחותיהם לא זכו להשתכן בבניין, עקב החלטת השלטונות הבריטים שהבינו כי יוטב להם אם יעזבו את הארץ. בנוסף, פנתה ממשלת המנדט הבריטי אל האו"ם במטרה שיגבשו חוות דעת בעניין עתידה של הארץ. בעקבות פנייה זו גיבשה האו"ם את [[ועדת אונסקו"פ]] (UNSCOP), כדי לבדוק את המצב בארץ ישראל ולהציע פתרונות. כך תפסו את מקומם של הקצינים הבריטים בבית קדימה אחד עשר נציגיה המנויים של הועדההוועדה בין החודשים יוני ויולי של שנת 1947. הבניין נבחר לשיכון הוועדה בגלל בידודו, באופן שהקל על השמירה, אולם הדבר העלה טענות על כך שהוועדה מבודדת מתושבי הארץ{{הערה|{{PalPost|Gerald Frank|Uniscop Remains Remote|1947/06/30|00407}}}}.
 
כאשר סיימו את עבודתם, הגישו חברי הועדההוועדה את המלצותיהם במליאת האו"ם, אשר זכו לכינוי המפורסם "תכניתתוכנית החלוקה". ביום כ"ט בנובמבר 1947 (ה-29 בנובמבר), התקבלו מסקנות הועדההוועדה לאחר הליך הצבעה מורט, עצבים בעצרת הכללית. המלצות אלו היוו חלק חשוב בתהליך הדרך להקמת בית לעם היהודי בארץ ישראל, כשנה וחצי לאחר מכן.
 
עם תום עבודתם, נותר הבניין ריק, ונעשו ניסיונות של הממשלה למוכרו{{הערה|{{על המשמר||דירות קדימה לשיכון?|1947/08/21|00423}}}}.
 
לאחר פרוץ [[מלחמת העצמאות]] החליפה ממשלת המנדט את הבית תמורת דירות ב[[בווינגרד|אזור ביטחון א']]{{הערה|{{על המשמר||חליפין|1947/12/28|00413}}}}. ועד הקהילה שיכן בבניין משפחות יהודיות שברחו משכונות מעורבות בעיר, והן הצטרפו לקבוצת ה"הגנה". אך, לקראת סוף ינואר 1948 היות והבנייןשהבניין החל להוות יעד לירי ערבי{{הערה|{{על המשמר||הצבא בעמדות המגן והצלפים בשייך ג'ראח יורים באין מפריע|1948/01/26|00409}}{{ש}}{{דבר||יריות הטרדה משכונת קטמון|1948/01/27|00106}}{{ש}}{{דבר||יום 15 בפברואר עבר בירושלים בשקט יחסי|1948/02/16|00110}}}} ונפצע בו נוטר{{הערה|{{דבר||פצועים יהודים מיריות בחוצות ירושלים|1948/01/26|00109}}}}, פונו ממנו הנשים והילדים למקומות בטוחים יותר.
 
ב[[מלחמת העצמאות]], הבניין גם שימש את [[ההגנה]] כמוצב קדמי מול שכונת [[קטמון]] וגבעת שהין, עליה שכנה מפקדת הכוחות הערביים. מעברים נפרצו בו כדי לאפשר מעבר מדירה לדירה בזמן ירי. ב[[מבצע יבוסי]] יצא מבית קדימה אחד הכוחות לכיבוש קטמון{{הערה|ישעיהו כ"ץ, [http://beitkadima.files.wordpress.com/2012/04/d791d799d7aa-d7a7d793d799d79ed794.pdf בית קדימה, פרט מן העבר בנוף ההווה], עבודת סמינר, החוג לגאוגרפיה, האוניברסיטה העברית ירושלים, עמ' 19-20}}.