מושב בחיים – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ שוחזר מעריכות של ראובן מ. (שיחה) לעריכה האחרונה של יוניון ג'ק
Matanyabot (שיחה | תרומות)
שורה 1:
'''מושב בחיים''' (ב[[גרמנית]]: Sitz im Leben, נקרא גם '''מאחז בחיים''') הוא מונח ב[[ביקורת המקרא|מחקר המקרא]] שטבע החוקר [[הרמן גונקל]] ([[1862]] - [[1932]]) בהקשר לחקר הצורות (הסוגים) הספרותיות ב[[מקרא]] (בגרמנית: Gattungsgeschichte; ב[[אנגלית]]: Form Criticism). כתוצאה מהבנת המושב בחיים (לדוגמה: האם מדובר בשיר שהושר ב[[בית המקדש]], או בסיפור שסופר מסביב למדורת השבט, וכיוצא בזה) ניתן להבין טוב יותר את הקשרו של הטקסט, מבנהו ומטרותיו.
 
מושג זה התקבל כמושג יסוד בחקר המקרא ואף מחוץ לתחום זה. ב[[בלשנות]], '''המושב בחיים''' מתייחס ל[[פרגמטיקה]].
שורה 9:
גונקל עצמו יישם את תורת הצורות שלו בעיקר בהבחנה שערך במבוא שלו ל[[ספר תהלים]] בין סוגי המזמורים השונים שבספר זה - המנונים, מזמורי המלכת האל, תלונות, תודות ומזמורי מלך. כמו כן, החל בסיווג גם באשר לאגדות [[ספר בראשית]] וגם באשר למושבם בחיים של נאומים שונים בספרי [[נביאים]].
 
את דרכו של גונקל המשיכו תלמידיו ובהם [[הוגו גרסמן]] ([[1877]] - [[1927]]) ו[[אלברכט אלט]] ([[1883]] - [[1956]]) אשר אימץ את שיטת החיפוש אחר המושב בחיים בהקשר של החוק המקראי, מתוך כוונה לעמוד באמצעות כך על שלבי התפתחותו.
 
המושג אומץ ויושם גם על ידי חוקרי [[ספרות חז"ל]] אשר התייחסו לשאלת המושב בחיים של הדרשות על המקרא בכלל, והדרשות הסיפוריות, המרחיבות את הסיפור המקראי ([[סיפור דרשני]]) בפרט: האם המושב בחיים שלהן הוא [[בית מדרש|בית]] המדרש, וממילא קהל היעד שלהן הוא קהל למדני ומשכיל, או שהמושב בחיים המרכזי שלהן הוא [[בית כנסת|בית הכנסת]], וממילא הן אמורות לפנות לקהל רחב ומגוון יותר.