ארי אבנר – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: {{ס:\1|
שורה 5:
אבנר נולד ב-[[1925]] ב[[קובנה]] בירת [[ליטא]], בנם של העיתונאי והסופר זלמן טראוב והזמרת [[יוכבד טראוב|יוכבד טראוב לוריא]]. בקיץ [[1936]] [[העלייה החמישית|עלה לארץ ישראל]] עם הוריו, והמשפחה התיישבה ב[[חיפה]]. בארץ היה אביו מנהל סניף עיתון "[[דבר (עיתון)|דבר]]" בחיפה.{{הערה|על אמו ראו: {{דבר|גרשון אלימור|ילדת ההרים|1965/08/05|00910}} (עם גילוי המצבה); על אביו: {{דבר|ש. רזניק|זלמן טראוב|1965/11/14|00811}} (נקרולוג).}} למד ב[[גימנסיה ביאליק]] בעירו.
 
היה חבר ב"{{ה[[ההגנה|הגנה}}]]". היה מראשוני השידור העברי, בתחנת [[קול ירושלים]], שהפכה לימים ל[[קול ישראל]].
 
משנת [[תש"ד]] ([[1944]]) ועד פרוץ [[מלחמת השחרור]] למד [[פילוסופיה]], [[ספרות עברית]] ו[[לשון עברית]] ב{{ה[[האוניברסיטה העברית בירושלים|אוניברסיטה העברית בירושלים}}]].
 
בשנותיה הראשונות של המדינה עבד ב[[משרד החוץ]] בארץ ובצירות ישראל ב[[בלגרד]]. בתחילת שנות השישים שימש כשליח ב[[לונדון]] של ארגון "[[נתיב (לשכת הקשר)#יחידת בר|בר]]" להעלאת [[יהודי ברית המועצות]].
שורה 15:
היה ממקימי הטלוויזיה ו[[רשות השידור]]. שימש ככתב, עורך ומגיש חדשות. היה מקימי מחלקת החדשות של קול ישראל וממובילי דרכה. היה יועץ בכיר למנהלי רשות השידור לדורותיהם.
 
היה מתרגם, עורך ומבקר ספרות. בין היתר תרגם לעברית סונטות של [[שייקספיר]]. היה עורך ב"[[אנציקלופדיה יודאיקה]]" ב[[רוסית]]. היה מרצה לעריכה לשונית ב{{ה[[האוניברסיטה העברית בירושלים|אוניברסיטה העברית בירושלים}}]]. בשנת [[תש"ן]] התמנה כחבר בהנהלת [[האקדמיה ללשון העברית]], ופעל ברבות מוועדותיה. היה חבר ועדת המינוח המרכזית וּועדת הדקדוק, חבר ויו"ר של הוועדה למילים בשימוש כללי וחבר הוועדה למונחי המשפט. שם שיתף פעולה עם [[אורי סלע]], אותו הכיר בילדותו על סיפון האניה שהביאם ארצה. כמו כן שימש כנציג האקדמיה במליאת רשות השידור.
 
משנת [[1958]] היה נשוי לעדינה אבנר לבית ספיר (נפטרה ביוני 2004); לשניים בן משותף, מאמן השחייה [[ברי אבנר]].