איזדורה דאנקן – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←הקריירה באירופה: הגהה, ניסוח |
|||
שורה 18:
בשנת [[1905]] נסעה דאנקן ל[[סנקט פטרבורג]] שב[[רוסיה]], ושם פגשה אמנים גדולים: [[סרגיי דיאגילב]], [[אנה פבלובה]] ו[[ואצלב ניז'ינסקי]]. למרות שברוסיה ה[[מחול קלאסי|מחול הקלאסי]] שלט, היא התקבלה בזרועות פתוחות ואף אמנים שונים הושפעו ממנה והחלו לרקוד יחפים.
טענתה של דאנקן נגד ה[[בלט]] הקלאסי הייתה שהבלט הקלאסי חונק את הרקדן, ותנועותיו מוגבלות עד כדי כך שכבר לא ניתן לגוונן. הבלט הקלאסי כפי שראתה אותו היה מלאכותי ולא חלק מהטבע
היא חזרה ל[[פריז]], מושפעת רבות מה[[פסל (יצירה)|פסל]] של [[אוגוסט רודן]]. הפסל של רודן הציב אותה בפני חשיבה שונה: יופי תמיד קיים אך הוא קיים בפנימיות ולאו דווקא בחיצוניות. כלומר לכל יצירת אמנות בין שזו [[מוזיקה]], [[אמנות פלסטית]] או מחול יש יופי פנימי בתנאי שליצירה יש אופי.
בשנת [[1909]] פתחה בית ספר ב[[ברלין]] שב[[גרמניה]], אשר היה פופולרי למשך 4 שנים בערך. דאנקן כיוונה את תלמידיה ליצור ועל ידי יצירה זו לפתח לקסיקון תנועות משלהם. דאנקן הזכירה לתלמידיה את התנועות הבסיסיות של האדם - הליכה ודילוג (
ב-[[1913]] טבעו ילדיה בנהר ה[[סן]] בצרפת, כאשר המכונית שבה נמצאו עם האומנת הידרדרה אל תוך הנהר.
בזמן [[מלחמת העולם הראשונה]], חזרה דאנקן לרוסיה, והקימה שם אקדמיה למחול
היא נהרגה בשנת 1927 ב[[תאונת דרכים]] ב[[ניס]] שב[[צרפת]], לאחר שהצעיף שלה נלכד בגלגלי מכוניתה הנוסעת.
| |||